ירידה עצומה בכמות הדגים בחופי ישראל
בתוך 30 שנה פחתה כמות הדגים בחופים בעשרות אחוזים. הסיבות: דיג והתחממות המים. התוצאה: האיזון הופר. במשרד החקלאות מזהירים: "החופים מתנקים במהירות מהיצורים שחיים בהם"
- ובכנרת: מינואר 2011 - איסור דיג
- וגם בעולם: חבית הדגים מתרוקנת
על פי מצגת, שמתבססת על סקרי דיג עדכניים, שלל הדיג בטווח של עד שלושה ק"מ מהחוף התכווץ ב-50 אחוז ; כמות הדגים הגדולים בראשם לוקוס (דקר) ובקלה, פחתה אף היא בכמחצית; כמות הדגים שניצודים בשכבה העליונה של המים כמו טונה, סרדינים, אנטיאס (דג שולה) ודגי חרב הידלדלה ב-40-30 אחוז . התוצאה: כדי להגיע לאותה כמות שלל, ספינה צריכה להשקיע היום פי שלושה שעות דיג מבעבר.

אין הרבה דגים בים
צילום: פלאש 90
הנתונים המדאיגים רוכזו במצגת שערך חיים אנג'וני, ראש אגף הדיג במשרד החקלאות. "המצב נראה רע מאוד", אישר אנג'וני בסוף השבוע. "קילפנו מהים את השכבה העליונה של הדגים. דגים טורפים כמו הבקלה והלוקוס נעלמים. יש לזה כמה סיבות: דיג יתר, התחממות הים ונדידה של מינים מים סוף. התוצאה היא שהאיזון בים הופר לחלוטין. אפשר לראות שינוי משמעותי באוכלוסייה שהמכמורתנים (כלי שיט המיועדים לדיג) תופסים - על פי הנתונים שלנו יש עלייה של 60 אחוז בכמות הסרטנים שעולים ברשת".
הנסיקה בכמות הסרטנים היא אולי חדשות טובות עבור חובבי השרצים, אבל ראש אגף הדיג מזהיר שהשמחה זמנית: "הסרטנים פורחים בגלל שהדגים הגדולים אינם, אבל זו תופעה מאוד לא בריאה. בשלב הבא ננקה את הים גם מהסרטנים, ומה הלאה?".
במשרד החקלאות כבר מתכננים
שורה של צעדים שיינקטו בשנים הקרובות במטרה לשנות את המגמה, ביניהם: איסור על דיג לוקוסים בעונת הרבייה הקרובה (שתתרחש באמצע 2011), הכרזה על אזורים מוגנים מדיג במטרה לאפשר לאוכלוסיית הדגים באותו אזור להתאושש וחיוב של הדייגים להשתמש ברשתות עם פתחים גדולים יותר שיאפשרו לדגים הקטנים לחזור לים.
"אנחנו מוכרחים לעשות מהלכים דרסטיים כדי לבלום את ההידרדרות", אומר אנג'וני, "זו בעיה גלובלית שבכל העולם מנסים להתמודד איתה. כיום פועלות בישראל 25 ספינות מכמורת, ואנחנו מתכננים להוריד שליש מהכמות. כרגע הנושא בבדיקה וכמובן צריך בשביל זה תקציב". כמה מהמומחים שנכחו בכנס טענו שהאחריות למצב הקשה בים מונחת על כתפי משרד החקלאות, שמהסס לנקוט צעדים נחושים להגבלת הדיג ולאכיפת החוק על הדייגים.
aviv67@gmail.com