הרבנות מזגזגת: "גיורי צה"ל מוכרים ותקפים"

בתשובתה לבג"ץ בפרשת "הרבנים הסרבנים" הודיעה הרבנות כי המערך הצה"לי כשר, אך הציעה מסלול "מיוחד" לרישום נישואי גרים

שמואל מיטלמן ויצחק טסלר | 14/11/2010 16:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לאחר שבחודש שעבר סירבה הרבנות הראשית להכיר בגיורים בצה"ל והורתה להקים ועדה שתבחן את תוקפם, הודיעה היום (א') הרבנות לבג"ץ כי מערך הגיור הצה"לי פועל בשיתוף פעולה עמה וכי רשויות המדינה מכירות בתוקף גיוריו "לכל דבר ועניין".

 - ההודעה שהתחילה את הסערה: "הגיורים בצה"ל לא תקפים"

הצעת הרבנות: סירבו לרשום אתכם לנישואין כי התגיירתם בצה
הצעת הרבנות: סירבו לרשום אתכם לנישואין כי התגיירתם בצה"ל? פנו לאחד מארבעת הדיינים המיוחדים. צילום הדמיה: יוסי אלוני
בתשובה לעתירה הנוגעת לסירוב רבנים לרשום את נישואיהם של גרים שגוירו בצה"ל, הודיעה הרבנות כי אף שיש "צורך להסדיר היבטים מסוימים" ביחס למערך הגיור בצה"ל, הרי אין בכך כדי לפגוע בעמדת המדינה לפיה הגיורים שנערכו ושנערכים בצה"ל הם חלק ממערך הגיור הממלכתי של מדינת ישראל. על פי הרבנות, "רשויות המדינה מכירות בתוקפם של גיורים אלה לכל דבר ועניין".

"מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בקיומו של מערך הגיור בצה"ל, שהינו חלק ממערך הגיור הממלכתי של מדינת ישראל אשר פעל ופועל לאורך עשרות שנים בשיתוף פעולה מלא עם הרבנים הראשיים לישראל ועל דעתם", מסרה הרבנות לבג"ץ.

בנוגע לעתירה עצמה, שהגיש "מכון עיתים", המבקשת מבג"ץ להורות לארבעה רבנים סרבני נישואין לרשום לנישואין כל אדם המחזיק בידיו תעודת המרה ליהדות או פסק דין גיור מוכר על  ידי המדינה, הודיעה הרבנות כי מינתה ארבעה רבנים מיוחדים לרישום הנישואין. בני הזוג בערים אשקלון, רחובות, ראשון לציון ואשדוד, בהם מכהנים "רבנים סרבנים" יוכלו לפנות לאותם רבנים מיוחדים, המשמשים כדיינים בבתי הדין המיוחדים לגיור.

לדברי הרבנות, הסידור החדש מהווה "פתרון הולם" הן לבני הזוג והן לרבנים הסרבנים – הרב יוסף חיים בלוי מאשקלון, הרב שמחה הכהן קוק מרחובות, הרב יהודה דוד וולפא מראשון לציון והרב יוסף שיינין מאשדוד. החלטת הרבנות מהחודש שעבר להקים ועדה שתבחן את תוקף הגיורים לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, לאחר שרוב הרבנים שאליהם פנו סירבו לקחת חלק בה.
העותרים מוחים: "אות קין על הגרים"

"מדובר בפתרון הולם אשר מחד גיסא מאפשר לבני הזוג, שאחד מהם או שניהם השלימו בהצלחה הליך של גיור בחסות  ממלכתית – ללא קשר למקום מגוריהם – להירשם לנישואין אצל הדיינים שהוסמכו ומאידך גיסא אינו כופה על רבנים מקומיים לנהוג בניגוד לעמדתם ההלכתית ולצו מצפונם", נאמר בהודעת הרבנות הראשית לבג"ץ.

אולם הפתרון של הרבנות לא מתייחס לדרישת העותרים להורות לרבנות הראשית לעשות את כל הנדרש לאכיפת הדין על כל רושמי הנישואין ברחבי הארץ ולאסור עליהם למנוע ממי שהוכר כיהודי על ידי ראש העדה היהודית או בית דין מוכר של המדינה, להירשם לנישואין.

ואכן, העותרים מתחו ביקורת על הצעת הפיתרון וטען כי היא מטביעה "אות קין" בגרים.

"מצער לחשוב שהפיתרון היחיד שנמצא למצב בלתי נסבל זה הוא הפניית גרי הצדק למסלול  'מיוחד', שיטביע בהם - בניגוד לערכי היהדות ועקרונות הצדק והשוויון – אות קין של מי שיהדותם אינה שלמה כביכול, ונזקקת למסלול מיוחד", מסר עו"ד ד"ר אביעד הכהן, המייצג את מכון עיתים בעתירה לבג"ץ. המכון מיוצג גם על ידי עורכי הדין צוריאל לביא וגאי כרמי.

גם התנועה המסורתית תקפה את הצעת הרבנות הראשית. "ביד אחת מדינת ישראל מגיירת וביד השנייה מחלקת את העם לשניים- סוג א' וסוג ב'. בעוד מי שנולד כיהודי יוכל לבחור היכן להירשם לנישואין, יאלצו גרים לכתת רגליהם לרשמים מסוימים כדי להתחתן. זוהי לא דת משה וישראל - זו הונאת הגר". 

הרבנות: הרישום לא יפגע בזוג

ואילו הפרקליטות מציינת בתגובתה בשם הרבנות כי הבעיה המועלית בעתירה היא "ספציפית לארבע ערים", שבהן מכהנים ארבעה הרבנים סרבני הרישום. היא מסבירה כי מלכתחילה, בהתאם להוראות נוהל רישום נישואין, זוג המבקש להינשא יכול לבחור באחת מבין שלוש אפשרויות בנוגע למקום הרישום לנישואין: מקום מגורי בן הזוג, מקום מגורי בת הזוג או המקום המיועד לעריכת החופה.

עתה, הסמכת ארבעת הדיינים החדשים, מוסיפה למעשה אפשרות נוספת לבני הזוג אשר עברו הליך של גיור בחסות ממלכתית. בני הזוג יוכלו לפנות ישירות לדיינים שהוסמכו מבלי לעבור דרך הרב המקומי "הסרבן", ובדרך זו להימנע מעוגמת הנפש שהייתה מנת חלקם עד כה. הרבנות מציינת כי הרישום אצל ארבעה הרבנים הללו לא יטיל כל פגם בזוג הנישא, בתקפות הנישואין או בעצם יהדותו של אחד מבני הזוג.  הם לא "יוכתמו" ולא יסווגו בקטגוריה נפרדת.

הרב ד"ר שאול פרבר, מייסד מכון שהגיש את העתירה לבג"ץ אמר בתגובה: "אנחנו מברכים על כך שמדינת ישראל מכירה סוף כל סוף בצורה רשמית בגיורים הצה"ליים. יש באמירה זו בכדי להרגיע את אלו שעברו הליך גיור ולעודד את אלו המעוניינים לעבור את התהליך. מאידך, הכרה זו איננה מיושמת בפועל מפני שהיא אינה מחייבת את רשמי הנישואין להכיר בגיורים אלו. מדובר בתופעה מדאיגה אשר הולכת ומתרחבת מעבר לארבע הערים שהוזכרו בעתירה, ואין כל סיבה לחייב את המתגיירים לעזוב את עיר מגוריהם ולהיטלטל ברחבי המדינה על מנת לפתוח תיק נישואים במקום אחר, בשונה משאר תושבי ישראל. המסורת היהודית מחייבת אותנו לקבל את המתגיירים כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי ולא להזכיר להם שוב ושוב את עברם, ועל המדינה לנהוג בהתאם לכך".

מעמותת רבני צהר נמסר בתגובה: "אנו קוראים לרבנות הראשית ולפרקליטות לא להנציח את מעמדם הנחות של הגרים ולהשלים עם מצב בו גרים שגוירו כדת וכדין בבתי הדין של מדינת ישראל, אזרחיים וצבאיים, יעברו לדרגה ב'. על הרבנות הראשית, לראות חובה דתית ומוסרית עליונה לעשות הכל כדי שהגר יהיה כאחד האדם, ולחייב כל רב שמקבל את משכורתו ממדינת ישראל להכיר בגיורים אלו הנעשים באחריותה של הרבנות הראשית לישראל. רב המכהו מטעם הרבנות הראשית ואינו מוכם להכיר בגיוריה יתכבד וילך לביתו".  



כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->