פרויקט ש"ס שטיינזלץ: השרביט הועבר לציבור
דווקא על רקע השלמת המפעל המונומנטלי של הרב עדין שטיינזלץ חובה לתהות מדוע מוקירי התורה לא יודעים להעריך את המיזם
תלמוד בבלי - מסכת נידה צילום עטיפה
קשה לדמיין איך היה לימוד הגמרא נראה בלי רש"י. אולי גורלו היה אז כגורל התלמוד הירושלמי, כלומר מעין סינית באותיות עבריות. קשה להאמין שבלי כלי העזר שהעמיד לנו רבי שלמה בן יצחק, בין השאר בעזרת בקיאות מדהימה בכל חלקי היהדות, תרגום של מילים קשות ומבואות במקום שצריך, היינו צולחים יותר משורות בודדות בים התלמוד מבלי לטבוע. ואמנם, כמעט אלף השנים שחלפו מאז חייבו מפעל ביאור חדש, מקיף, רענן, והרב עדין אבן-ישראל נטל את המשימה על עצמו.
אלא שמפעלו המדהים של הרב שטיינזלץ סובל עדיין מחוסר פופולריות, שבא באופן מוזר דווקא ממוקירי התורה. הרב עדין אבן-ישראל מוחרם בפועל לא רק על ידי החרדים הליטאים (שכינו אותו 'המדען'), אלא גם בידי רבים וטובים שספריו של הרב היו עשויים להביא להם תועלת עצומה.
במקום לשרך עינינו בין השורות המרוטשות של דפוס וילנה ה'מסורתי' (כ-170 שנה בסך הכל) וב'צורת הדף' המקודשת, עדיף לנצל את יתרונות הקִדמה לצורך הבנת התלמוד כפי שנעשה בידי מכון שטיינזלץ.
והאמת היא ששימוש בספרי הרב שטיינזלץ מותיר עדיין מקום רב לעיון ולחידוש של הלומדים בו.
הזיעה הרבה שהושקעה בהם אמורה רק לסייע ללומד לדלג על קשיי השפה ועל הפענוח הראשוני של הטקסט, לטובת עיון מהותי יותר. אין ספק שמי שיבחר ללמוד את הדף היומי בסבב החדש (שיחל בי"ד באב תשע"ב), מתוך גמרות שטיינזלץ (וכבר כעת אפשר לעשות זאת), יֵדע ללמוד גמרא לא פחות ממי שעמל לבדו על פיצוח מילים ארמיות קשות להבנה ושיבושים עתיקים בכתב רש"י.
הרב עדין אבן-ישראל לא נח על דפי הגמרא, וכבר עבר לעסוק בפרויקטים הבאים שעל ארון הספרים היהודי. ספריו מוטלים כעת בקרן זווית. כל החפץ ליטול יבוא וייטול.
המאמר יופיע מחר בעלון השבת "עולם קטן"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם