האמת היבשה: האם בארץ יש באמת בצורת?
ישראל מתייבשת? יצחק טסלר יצא למסע בעקבות המספרים וגילה שבשנים האחרונות לא היתה בארץ בצורת. אבל בהחלט יש ירידה בכמות המשקעים הממוצעת, וסיבה לדאגה ולחיסכון במים. בעיקר בגלל תזוזת קו המדבר למרכז הארץ
השלב הראשון היה לחפש מידע באתרי האינטרנט של רשות המים ובוויקיפדיה שם למדתי כי בצורת היא שנה שבה יש פחות מ-75% אחוז מכמות המשקעים הממוצעת (יש הגורסים 80%, אבל זה לא הזמן להיות קטנוניים). מה שהיה הכי מוזר, הוא שבשום מקום לא היה כתוב כמה גשם ירד בכל הארץ, אלא רק בחלוקה על פי תחנות מדידה.
לעזרתי בא בועז דיין, שבימים אלו חוגג 10 שנים להקמת אתר האינטרנט Israel weather שבו יש מידע מרתק על מזג האוויר, גשמים וכל מה שקשור לתחום. לדיין היו שתי בשורות עבורי, אכן טובה ואחת רעה. הבשורה הטובה היתה שאני צודק ושהציבור הוזן במידע "לא מדויק" - בשנים האחרונות אכן ירד פחות גשם מהממוצע, אבל בשום אופן הדבר לא עונה על הקריטריון המקצועי של בצורת.
יתירה מכך, הוא דיין גם עמל מספר ימים כדי לערוך מחקר ולרכז נתונים ולפיהם ב-20 השנים האחרונות (1990-2010), ממוצע הגשמים בתל אביב ובחיפה אפילו היה קצת גבוה מהממוצע בשנים 1960-1990. לעומת זאת בשאר אזורי הארץ, כמו למשל בהר כנען, בדגניה ובירושלים הכמות הממוצעת ירדה ב-4%-8% "בלבד".
העובדה שצדקתי כמובן לא שימחה אלא עיצבנה אותי – רק השבוע חשף הדר חורש במעריב. כי היסטריית המים שמתרחשת בארץ בשנים האחרונות, אפשרה לגאונים של משרד האוצר להעביר חוק המחייב הקמת תאגידי מים כדי "לייעל את משק המים". כצפוי – הדבר אפשר לראשי הערים למנות מקורבים בתאגידי המים החדשים והללו החלו להרוויח הון באמצעות העלאת מחירי המים בצורה מטורפת, בעשרות אחוזים.
רגע לפני שמיהרתי לכיור כדי לפתוח את הברז ולרוקן את הכנרת ואקוויפר החוף, לדיין היתה גם בשורה רעה – ובכן, על פי הנתונים שהוא ריכז, הטמפרטורה עולה בקצב מטורף מה שגורם לאידוי מואץ של מאגרי המים וגם לעליית טמפרטורת המים בים התיכון שמובילה להגברה של הגשם במישור החוף (!). הבעיה היא שגשם בחיפה ובתל אביב זורם רובו ככולו לים (בגלל הגאונים בעיריות, ברשות המים ובמשרד האוצר שלא דואגים לאגור את כל המים האלו).
אבל הבשורה הרעה באמת של דיין היא שהשינויים האקלימיים בארץ, גורמים לקו המדבר של דרום הארץ לנוע צפונה בקצב של שלושה-חמישה קלימוטרים בשנה,
בשורה התחתונה: ישראל בהחלט מתייבשת, לא בקצב קילוף הפנים של רננה רז, או בקצב שבו הכסף שלנו זורם לכיסים של עובדי רשת המים ותאגידי המים, אבל בהחלט צריך להשתדל לחסוך במים, למחזר מי קולחין, לאגור מי גשמים, לשקול מחדש קיום ענפי חקלאות שלא ניזונים רק ממי קולחים ובעיקר להגיד לציבור כל הזמן, את האמת, כל האמת ורק את האמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם