המהפכה הדתית של בני עקיבא
חשבתם שבני עקיבא זו תנועת נוער לדתיים בלבד? תחשבו שוב. לאחרונה הם מצאו נוסחה לשלב ביחד ילדים דתיים וחילוניים
בני עקיבא צילום: פלאש 90
כל תושביה הם דתיים לאומיים, וכל אדם שיבקש להתקבל למגורים בפסגות, יחויב לעבור ועדת קבלה. אדם, לעומת זאת, הוא יישוב מעורב שרוב תושביו הם חילונים. הוא הוקם בתחילת שנות השמונים על ידי קבוצת אנשים שהתגוררו בשכונות מוזנחות בירושלים ורצו לשפר את תנאי המגורים שלהם. כמובן שגם מנטלית יש הבדלים די משמעותיים בין תושבי אדם לתושבי פסגות.
בחזרה לשנת 2005: קבוצת בני הנוער מפסגות שהגיעה אל אילנה חוג' ה באה עם בקשה שנשמעה לה מוזרה: "אנחנו רוצים להקים פה סניף של בני עקיבא", אמרו . "באותה תקופה רציתי להביא לפה תנועת נוער", היא מספרת, "אבל בטח לא חשבתי על בני עקיבא. זו תנועה של דתיים וכאן הציבור הדתי הוא מיעוט".
למרות שנדחו על ידי חוג' ה כמה פעמים, הצעירים מפסגות לא ויתרו. "אחרי שהם המשיכו שוב ושוב לנדנד אמרתי להם'אני מוכנה לנסות אתכם'". חוג' ה הטילה על בני הנוער להפיק הפנינג קיץ לילדי אדם. "באותה תקופה הפעילות החברתית כאן היתה מאוד מצומצמת ולא האמנתי שהם יצליחו להזיז משהו", היא מספרת.
"יש משהו בחבר'ה האלה"
אבל צעירי פסגות הפתיעו את חוג'ה ואת כל תושבי אדם. מכל ילד שביקש להיכנס ליריד הקיץ שהפיקו הם גבו שלושה שקלים. בסוף היריד חוג'ה ספרה איתם את הכסף והיתה המומה מהתוצאות. "הבנו ש-283 ילדים השתתפו ביריד. מעולם לא היה אירוע בסדר גודל כזה באדם, ואז הבנתי שיש משהו בחבר'ה האלה".
חוג'ה החלה לעזור לבני הנוער מפסגות ותוך זמן קצר הוקם באדם סניף של תנועת בני עקיבא. למרות שעל פניו בני עקיבא מצטיירת כתנועה לדתיים בלבד, ואף שנדמה כי הציבור הדתי-לאומי הולך ומסתגר, מתברר שבתנועת הנוער של הכיפות הסרוגות מתרחש במקביל תהליך של היפתחות. רק במחוז ירושלים של התנועה
פועלים בשנים האחרונות חמישה סניפים מעורבים, שמורכבים מחניכים דתיים וחילונים. ארבעה מתוכם בהתנחלויות.
מחר יקיימו במאות סניפי בני עקיבא ברחבי הארץ את "שבת ארגון", המסכמת את חודש הפעילות המרכזי של התנועה שבמהלכו עוסקים החניכים בנושא ערכי כלשהו שנקבע מדי שנה על ידי ההנהלה הארצית של בני עקיבא. בסיומו של החודש נערך מפקד ובו כל אחד מהשבטים-שכבות הגיל-מועלה אל השבט הבא. לקראת "שבת הארגון" של בני עקיבא שתחול מחר, יצאנו לראות מקרוב איך נראה סניף של תנועת הדגל של הציונות הדתית, שאליו מגיעים מדי שבת גם חניכים בלי כיפה ועם מכשיר סלולרי בכיס.
סלולרי בכיס על רטט
בני עקיבא צילום: פלאש 90
כשמתחילים לדבר איתם מבינים שהאינסטינקט שלנו כשחושבים על המושג "דו קיום", לא בהכרח מדויק והוא יכול להתקיים גם בתוכנו. מתברר שחיבור כזה בין דתיים לחילונים הוא לא כל כך מסובך, אם רק רוצים אותו באמת. "בשבת בצהריים אני עוזבת הכל ובאה לסניף", אומרת אור. היא בת 14 ולומדת בבית הספר לאמניות בירושלים. הבית שממנו היא באה ובית הספר בו היא לומדת אינם דתיים, אבל למרות זאת היא כמעט לא מוותרת על פעילויות בסניף של בני עקיבא. "בדרך כלל אני משאירה את הפלאפון בבית ואם יש לי משהו ממש חשוב, אני שמה אותו בכיס כשהוא מושתק", היא אומרת.
מה מניע אותך לוותר על מחשב וטלוויזיה לטובת פעילות עם חניכים דתיים?
"יש לי כאן הרגשה של בית".
אביטל , שלא רוצה להיחשף בשמה המלא, היא כבר דוגמה נדירה לשיתוף שמתרחש כאן בסניף. היא באה מבית חרדי והוריה יודעים שהיא מגיעה לסניף, אבל בית הספר ביישוב ליד ירושלים שבו היא לומדת הוא חרדי והמורות שלה שם לא יודעות שהיא חניכה בתנועת הנוער של הפועל המזרחי. "ההרגשה הזו של החברות שיש כאן היא דבר שלא הרגשתי בשום מקום אחר", היא אומרת. "לכן אני ממשיכה להגיע לכאן".
גם כשהיא באה לפעילויות בבני עקיבא אביטל מקפידה על קוד הלבוש החרדי. היא מכסה את זרועותיה עם שרוולים ארוכים ולובשת גרביונים גם בקיץ. היא אומרת שבגלל היותה חרדית, היא מקפידה לא להתבלט יותר מדי כדי לא להתערבב עם הבנים.
הדס זר, עוד לא בת 20, היא האחראית על כל ההתרחשות הזו. זו השנה השנייה שלה בתור הקומונרית של הסניף באדם, ולמרות שמדובר בבחורה צעירה ניכר שהיא מבינה היטב את האחריות שמוטלת עליה, ושהפעילות אותה היא מבצעת נובעת מאג' נדה ערכית מרשימה. הדס גדלה באפרת ולאחר מכן בסוסיא, שתי התנחלויות הומוגניות יחסית מבחינת מגוון האוכלוסיה המתגוררת בהן. "אני רואה בסניף המשולב הזה דרך חיים", היא אומרת. "הנבדלות היא אחת הבעיות הכי קשות שלנו וצריך ללמוד לחיות ביחד. הערכים שחשוב לי להנחיל לחניכים כאן הם בעיקר מנהיגות, הקשבה וכבוד הדדי".
ואכן, למרות שמדובר בילדים תוססים ואנרגטיים במיוחד, ניכר שהכבוד ההדדי הוא המוטו המרכזי בסניף הזה. "הילדים יודעים לכבד, החילונים מכבדים את השבת של הדתיים והדתיים יודעים שבשונה מסניף אחר של בני עקיבא, כאן החוקים הדתיים מבחינת תפילות וחבישת כיפה או לבוש, מותאמים גם למי שלא בא מבית דתי", היא אומרת. "יש ילדים שלפעילות בשבת אחר הצהריים מגיעים עם האוטו של אמא ויש כאלה שהולכים ברגל מהקצה של היישוב, אבל כשהם כאן נוצרות חברויות יפות מאוד. לפעמים שני ילדים בני אותו גיל שגרים באותו בניין מכירים כאן אחד את השני לראשונה. בלי הסניף שלנו, הם לעולם לא היו מדברים".
דילמת המדריך החילוני
הרב בני נכטיילר צילום: מירי צחי
יש לך מטרה להשפיע על החניכים החילונים, לקרב אותם ליהדות?
"יש לי מטרה לחשוף אותם לערכי תנועת בני עקיבא, שהם ערכי תורה ועבודה. אבל הסניף הוא לא הזרוע הארוכה שלי להחזרה בתשובה. היישובים הללו שרוצים שיקום אצלם סניף של בני עקיבא, עושים את זה כי הם רוצים לתת לילדים חיבור ליהדות ולמסורת. הסניפים המשולבים הם בית לנוער שנמצא שם".
בשנים הראשונות היו המדריכים בסניף בני עקיבא באדם מגיעים מבחוץ, בעיקר מעפרה ומפסגות השכנות. השנה זו הפעם הראשונה שבה מדריכים בסניף באדם בני נוער שגדלו בו כחניכים. נכון לעכשיו כל בוגרי הסניף שנכנסו להדרכה הם דתיים וכעת הסיבה לכך היא טכנית, בינתיים לא היו בוגרים חילונים שנשארו ורצו להדריך. בכך נמנעה הדילמה שטומנת בחובה אקט היסטורי בדמות מדריך חילוני ראשון בתנועת בני עקיבא. די ברור למה אם וכאשר יהיה מדריך כזה, זו תהיה היסטוריה. הדילמה היא איך להעביר את ערכי התנועה "תורה ועבודה" שעליהם מדבר המזכ"ל נכטיילר, באמצעות מדריך שאינו שומר מצוות.
בינתיים בסניף אדם חיים יחד בשיתוף פעולה מעורר השראה. אולי בעוד כמה שנים אחד הילדים שהתיזו שם השבוע צבע, יהפוך לנער שעומד על דעתו. ייתכן שגם אם הוא לא ישמור תורה ומצוות, הוא יהיה זה שיפרוץ את הדרך ויהפוך לחילוני הראשון שמוביל שבט בתנועת הנוער של הכיפות הסרוגות. ב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם