רוצים שינוי? תואר ראשון באופורטוניזם
הסטודנט הישראלי אינו יודע מהי סולידריות חברתית, אחרת לא היה מעז להפגין נגד קצבה ל-11 אלף מהמשפחות העניות בארץ
לברוכי הפסיקה לא עזרה כי היא כבר סיימה את לימודיה לתואר ראשון ושני. אבל קרוב ל-300 אלף סטודנטים, שהיו עדיין בחטיבה או בתיכון כאשר היא יצאה למלחמה, מנצלים אותה בצורה אופורטוניסטית ובזויה.
ברוכי לא יצאה למסע צלב אנטי-חרדי או פרו-חילוני. היא בסך הכל רצתה שיחזירו לה את הקצבה שנשללה ממנה כדי שתוכל ללמוד ולהיחלץ מחיים בעוני ומהתלות במדינה. מישהו זוכר הפגנה כלשהי למענה או למען נשים חד-הוריות כמוה שכוחן לא עמד להן, והן נאלצו לוותר על הסיכוי לחיים טובים יותר? מחאות הסטודנטים היחידות במהלך השנים שבהן ברוכי בקושי התקיימה היו נגד העלאת שכר הלימוד שלהם.
הסטודנטים הישראלים אינם היחידים בעולם שצריכים לעבוד כדי לממן שכר לימוד ומחיה. שכר הלימוד בישראל אינו מוגזם ולסטודנטים יש מגוון אפיקי סיוע: מלגות (בלא מסוי), תמיכת משפחה, עבודה והלוואות. העול שהם נושאים אינו מתקרב לזה של אם חד-הורית כמו ברוכי, למשל, שצריכה לבחור בין קוטג' לילדים לבין בשר טחון, ולהתחנן בפני מזכירת בית הספר שלא יביישו את ילדיה ויתנו להם לצאת לטיול כיתתי למרות שאין לה כסף לשלם.
הסטודנט הישראל אינו יודע מהי סולידריות חברתית - אחרת לא היה מעז להפגין נגד קצבה ל-11 אלף מהמשפחות העניות בארץ, שמקבלות לכל היותר אלף שקלים בחודש לקנות אוכל, פשוטו כמשמעו.
בהפגנות הסוערות בחודש שעבר בצרפת נגד העלאת גיל הפרישה נראו בשורות הצועדים תלמידי תיכון ואוניברסיטה שבאו להזדהות עם מאבק שלא ייהנו מפירותיו אלא, אולי, בעוד 40 או 50 שנה.
כל סטודנט דורש משהו אחר
לא רק בצרפת יש מסורת עשירה של הפגנות סטודנטים למען מטרות חברתיות, פוליטיות או מדיניות. מתאילנד ואינדונזיה ועד ארצות הברית ודרום אפריקה, סטודנטים תמיד היוו ראשי חץ של תנועות מחאה והשתמשו בכוחם המספרי כדי לדרוש שינוי.
גם בישראל הסטודנטים דורשים שינוי, אלא שכל אחד דורש משהו אחר, וכל אחד מוצא במצב משהו אחר שמוצא חן בעיניו. "אומרים עלינו שאנחנו דואגים רק לעצמנו, אבל אכפת לנו לאן הולכת המדינה הזו", זעק איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, בהפגנה השבוע. ב
ראיון עיתונאי הסביר שהתביעות שלו ושל חבריו פשוטות: "לדרוש מהחרדים לצאת בהדרגה לשוק העבודה, אחרת לא נוכל בעוד כמה שנים לעמוד בנטל, ואם תומכים בחרדים - לתמוך גם בסטודנטים".
לעומת
זאת, לסטודנטים של תא התעוררות באוניברסיטה העברית אין דרישות מהחרדים. "אין אנו יוצאים כנגד אורח החיים של תלמידי הישיבות, אך ההשכלה הגבוהה היא התחום שבו ממשלת ישראל צריכה להשקיע", כתבו בעצומה.
נכון. צריך להשקיע בהשכלה הגבוהה. אבל למה הסטודנטים לא מפגינים בעד ההשכלה במגזר החרדי - שרק היא תאפשר לחרדים להתמודד בשוק העבודה ולהתפרנס? ולמה הם לא דורשים מהמדינה לגבות תמלוגים יותר גבוהים בעבור השימוש באוצרות הטבע שלה כדי שיהיה כסף לשיפור רמת החינוך? ולמה הם לא דורשים לחייב אברכים בפעילות למען הקהילה שלהם, בדומה לתנאי קבלת מלגות על ידי סטודנטים שאינם חרדים? כך היו עושים סטודנטים שטובת המדינה חשובה להם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם