שיטת השקשוקה: התרנגולות מורעבות - התפוקה גדלה
כדי לסחוט מהתרנגולות יותר ביצים מרעיבים אותן. האם במסגרת הרפורמה בלולים הנוהג האכזרי ייפסק? דיון מוסרי על חביתה
◄צפו - הישרדות בכלוב: חיי התרנגולות בכלובי סוללה
הרבה סעיפים לרפורמה, ריבוא מחלוקות. אני רוצה להתעכב על סוגיה אחת, עוכרת שלווה, שההכרעה בה תיפול כנראה בישיבה האחרונה של ועדת החינוך, בדקה ה-91: שאלת ההנשרה. השורות הבאות, ראו הוזהרתם, עלולות לגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם מטגנים את החביתה הבאה.
ההנשרה (או בשמה המלא והחינני פחות: ההנשרה הכפויה) היא, אם לתמצת, דרכם האכזרית של בעלי הלולים לסחוט מהתרנגולות תקופת רווחיות ארוכה יותר. תרנגולת ממוצעת נמצאת בשיא פריונה במהלך השנה הראשונה לשהייתה בלול. בחצי השנה הבאה קצב ההטלה שלה יורד בהדרגה, ולאחר מכן היא מפסיקה להיות רווחית. זה הזמן להודות לה על שירותיה הטובים, ולשלוח אותה לעולם שכולו טוב באמצעות מכונה חדשנית שנותנת מכות חשמל. בכמה ממדינות אירופה, אגב, מקובל להמית את התרנגולות בגז, הליך שנחשב הומני יותר. בישראל הרגישות ההיסטורית הכתיבה את כללי המשחק, והגז נשאר בחוץ.
אלא שבענף הלול המודרני מצאו דרך יצירתית להאריך את פרק הזמן שבו התרנגולת מטילה ביצי זהב. כשנה לאחר שנכנסה למעגל ההטלה האינטנסיבי, מכניסים אותה לתקופת הרעבה של שבוע עד עשרה ימים. בתקופה הזו התרנגולות מקבלות אך ורק מים. הן מנסות לנקר בקערות המזון הריקות,
בגבור המצוקה התרנגולות מתחילות להשיר את נוצותיהן (ולכן השם - הנשרה כפויה). או אז הלולן חוזר לספק להן מזון בהדרגה, ועם החזרה לחיים הרגילים גם מערכות הרבייה שבות לתפקד, והתרנגולת מתחילה מחזור חדש של הטלה שיימשך כשנה נוספת. "עושים לתרנגולת RESTART", אומר פיני אוזן, לולן ממושב תימורים שליד קריית גת. במילים אחרות: תרנגולת ששרדה הנשרה תהיה יצרנית ורווחית על פני שנתיים תמימות, לעומת שנה וחצי של יעילות שתספק תרנגולת שהעינוי הזה נחסך ממנה.
זה המקום לציין שבלולים אורגניים ובלולי חופש ההנשרה אסורה. במהלך הדיונים על הרפורמה, הציגו אנשי "אנונימוס" תביעה נחרצת לכלול ברפורמה איסור המשך ההנשרה בישראל. הם לא היחידים שתומכים בכך. בישיבות האחרונות של ועדת החינוך התפתח דיון מרתק, אתי-מוסרי-פילוסופי, שהובילו שני רופאים וטרינרים: מצד אחד, ד"ר דגנית בן דב הממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות; ומנגד ד"ר חגי אלמגור, קודמה בתפקיד.
אלמגור נשמע השבוע נסער. הוא מתקשה להאמין שהאפשרות להותיר את ההנשרה בעיניה עומדת בכלל על הפרק: "צריך להבין מה זה. מדובר במצב שבו מכניסים את התרנגולות להלם פיזיולוגי ומרעיבים אותן יותר משבוע. כשמדברים על צער בעלי חיים יש כמה תנאים בסיסיים - בראשם אוכל, מים, מחסה. באירופה קוראים לזה "חמש החירויות" שכל בעל חיים זכאי להן. ההנשרה היא פשוט גועל נפש, מעשה אכזרי מאין כמוהו שלא עומד בקנה אחד עם חוק צער בעלי חיים. למען השם - עד איפה אפשר לסחוט את בעלי החיים האומללים הללו? לפני כמה שנים היה מאבק גדול בפיטום האווזים, שאכן הופסק. ההנשרה היא אכזרית לא פחות, בהבדל אחד: כשנאסר הפיטום, למעשה נסגר ענף שלם ואנשים איבדו את פרנסתם. ההנשרה היא לא חלק חיוני בתהליך, אפשר לגדל תרנגולות ולייצר ביצים גם בלעדיה".
בנקודה הזו, ורק בה, שוררת בין שני הווטרינרים הסכמה. כשד"ר בן דב נשאלה באחד הדיונים על מידת הסבל שעוברות התרנגולות המטילות, היא השיבה ש"סביר להניח שהייתי מעדיפה להיות אווז מפוטם על פני תרנגולת בלול סוללה", אבל כשהדיון מגיע לעתידה של ההנשרה, לבן דב יש פרספקטיבה אחרת: "השאלה היא אם מסתכלים על הסבל של כל תרנגולת בנפרד, או על כמה תרנגולות סובלות. אם תבוטל ההנשרה, משך הפעילות של כל תרנגולת מטילה יתקצר, הלולים יחליפו את הלהקות מוקדם יותר, ומספר התרנגולות בענף ההטלה יגדל בעשרות אחוזים. לחיות במשך שנה וחצי בכלוב קטן בלי יכולת לזוז זה סבל גדול, ולכן השאלה היא אם אנחנו מעדיפים לצמצם את הסבל של כל תרנגולת בנפרד, או לצמצם את מספר התרנגולות הסובלות. אין לי תשובה חד משמעית איך מכמתים את הסבל. חגי אלמגור מעדיף לבחון את זה מנקודת המבט של התרנגולת הבודדת, אני מסתכלת על זה באופן סטטיסטי יותר. נדמה לי שאם ההנשרה תבוטל, כמות הסבל הכוללת של התרנגולות תגדל".
אל הדיון בסבלן של המטילות צריך לצרף עוד נתון מעורר חלחלה: גורלם של האפרוחים הזכרים. על כל תרנגולת נקבה שמגיעה ללול מטילות, יש אפרוח זכר שמוצא להורג. חיסולם של האפרוחים מתבצע כיום במכונות ריסוק גדולות, שמרוצצות את גולגלותיהם של האפרוחים בעשיריות שנייה. אם להאמין ליצרנים, זה קורה לפני שהאפרוח מספיק להרגיש את הכאב. בן דב מבקשת להזכיר שיותר מחזורים של תרנגולות מטילות - משמעותם גם הגברת קצב "ייצור" האפרוחים והגדלת מספר האפרוחים הנקטלים.
על פי כמה הערכות, יש סיכוי סביר שההנשרה אכן תיאסר כחלק מהרפורמה. אם זה יקרה, שבועיים של תופת ייחסכו מהתרנגולות המטילות בלולי הסוללה, אבל מיליוני תרנגולות ייאלצו להצטרף למעגל האומלל שמעביר בכלובים הללו את כל חייו. שאלתי השבוע גורם בענף אם לאור היכרותו עם עולם הלולים עדיין יש לו חשק לאכול ביצים. "לי, אישית, יש מזל", אמר באירוניה, "אני מגדל בחצר שלי כמה תרנגולות, ואוכל את הביצים שהן מטילות".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם