סוגרים את הברז
"מי זה באזל? מי מינה אותם? למה זה כל כך חשוב? אני מתנצל על הבורות שלי" (יו"ר ועדת הכספים על התוכנית שקובעת איך תיראה הכלכלה שלנו)
התקנות הבנקאיות של באזל, החלות גם על בנקים בישראל, הן דבר מסובך למדי. לכן, לא רק שלא מדברים על התקנות, אלא גם לא מדווחים על חילוקי הדעות סביבן. אולם בעיקרו של דבר, הרעיון שעומד במרכזה של הסוגיה פשוט: לפי התקנות, כל בנק צריך לשמור בכספות שלו סכום קבוע של כסף, ולפי סכום זה נקבע היקף האשראי שהוא יכול לתת לציבור. המעבר מתוכנית "באזל 2" ל "באזל 3" ייאלץ את הבנקים להגדיל את סכומי הכסף בכספות שלהם, ויפגע ביכולתם לתת הלוואות.
באמצעות צמצום כמות האשראי בשוק, יהיה לציבור קשה יותר לקבל הלוואות, והריביות יהיו גבוהות יותר. לפי טענת חסידי התוכנית, המציגים את התקנות החדשות כתוכנית לשיפור המערכת הבנקאית הבינלאומית, יופחתו הסיכויים למשברים פיננסיים. אולם המציאות הראתה שהתוצאות של יישום "באזל" במדינות שונות הביאו דווקא לקיפאון כלכלי, שהתבטא בפגיעה בתעשייה ובייצוא המקומי ולחיזוק הסקטור הפיננסי.
איך? הדרישה לצמצום כמות האשראי באמצעות שמירה על סכומי כסף גבוהים יותר בכספות פוגעת בבנקים הקטנים והבינוניים, בעוד הבנקים הגדולים לא נפגעים. מעבר לכך, הנפגעים העיקריים הם האזרחים והעסקים שמתקשים ללוות כסף, ובגלל מחנק האשראי והביקוש העולה נדרשים לשלם ריבית גבוהה יותר.
התומכים בתוכנית טוענים שאחת הסיבות למשבר העולמי הייתה הרחבה בלתי מבוקרת של אמצעי האשראי, ולפיכך יש לפקח על כמות האשראי שהבנקים נותנים. אולם הספקולציות שהביאו בסופו של דבר למשבר הכלכלי העולמי לא נבעו מכך שבתקנות הקודמות ( " באזל 2" ) היו הדרישות מהמערכת הבנקאית נמוכות מדי, אלא מכך שהבנקים מצאו טריקים פיננסיים לעקוף אותן. לא עודף ההלוואות לציבור הביא למשבר, אלא משחקים שונים בכסף ובהלוואות, האלה, שוורן באפט, מגדולי המשקיעים בעולם, קרא להם "נשק להשמדה המונית פיננסית".
תקנות באזל מביאות לצמצום האשראי במשק
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל ומהאדריכלים של "תוכנית באזל", הודה ש"יש מחלוקת על באזל 2, שלא הצליחה למנוע את המשבר. . . ותמיד נצטרך להיות על המשמר". פישר לא פירט בדיוק על מה נסבה אותה מחלוקת. ומי שהיה צריך לדרוש ממנו הסברים בכנסת - לא ביקש
חמור מכך. בדיון בהשפעות באזל על הכלכלה הישראלית, שנערך בוועדת הכספים של הכנסת, שאל יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני: "מי זה באזל? מי מינה אותם? למה זה כל כך חשוב?. . . אני מתנצל על הבורות שלי" (מתוך פרוטוקול הוועדה, 4.11.2009). גפני פשוט לא ידע שהתקנות כבר מיושמות בארץ.
אז כדאי שיידע שתקנות באזל מביאות לצמצום האשראי במשק דווקא במצב שתובע את הרחבתו.
רוח
באזל מיוצגת בארץ על ידי נתניהו, שטייניץ ופישר, שמדיניותם תביא בסופו של דבר לפגיעה אנושה במשק. נגדם במערכה עומדים יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויו"ר איגוד התעשיינים שרגא ברוש. הברית בין השניים, שפעלו בעבר במשותף נגד מדיניות בנק ישראל, כבר שיפרה את הכלכלה הישראלית.
כשפישר ושטייניץ הביאו לפגיעה באשראי, עיני איים בהשבתה כללית של המשק. גם מפלגת העבודה מתנגדת לצמצום התקציבי. תוכנית באזל היא אמצעי נוסף מבית מדרשם של חסידי "כוחות השוק" ושותפיהם. יש בה ללמד על האופן שבו מתקבלות החלטות כלכליות במדינת ישראל. ועל כך שפקיד בכיר, פישר, יכול לעשות כרצונו כל עוד יו"ר ועדת הכספים לא עושה שיעורי בית.
הכותב חבר במרכז החינוכי על שם יגאל אלון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם