איך מגדלים אצות? מדען איראני רכש ידע ישראלי

חוקר איראני השתתף בקורס בביוטכנולוגיה של אצות בהשתתפות קבוצת מדענים מישראל. האיראני קיבל תעודה חתומה של אוניברסיטת בן-גוריון והרבה להתרועע עם עמיתיו הישראלים. "אינשאללה, נוכל גם לשתף פעולה לטובת האזור בו אנחנו חיים", אמר

אלכס דורון | 2/11/2010 15:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדען איראני בכיר, חבר סגל באחד המכונים היוקרתיים באוניברסיטת טהרן, קיבל בשבוע שעבר תעודה רשמית הנושאת את הלוגו של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זאת לאחר שהשתתף בקורס בינלאומי בן שבוע, שהתקיים באיזמיר, טורקיה, ועסק בביוטכנולוגיה של אצות.

המדען האיראני, ד"ר מירן סאפי, מהמכון למחקרי אוקיאנוגרפיה, הרבה להתרועע עם עמיתיו מישראל, לא ניסה להתחמק משום פגישה גם עם חוקרים שהגיעו מאוניברסיטת בר אילן ואף הצטלם עמם בהזדמנויות רבות. לדברי החוקרים הישראלים הוא הביע תקווה שבעתיד הקרוב "אינשאללה, נוכל גם לשתף פעולה לטובת האזור בו אנחנו חיים".
צילום באדיבות אביגד וונשק
המדען האיראני (מימין) בחברת החוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. משמאל: יעל קינל-טהאן, מרדכי טווסי וירון יהושע צילום באדיבות אביגד וונשק

אחד ממארגני הקורס, פרופ' אביגד וונשק, ממכון בלאושטיין לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון, החתום על תעודת הגמר שאותה קיבל המדען האיראני, סיפר ל-nrg מעריב, כי ד"ר סאפי התעניין במגוון רחב של נושאים. כעת נשאלת השאלה, האם המדען האיראני גם יתלה את התעודה על קיר חדר עבודתו באוניברסיטה בטהרן.

הקורס אורגן במשותף על ידי המחלקה לביו-אנרגיה בפקולטה להנדסה והמכון לחקר המדבר באוניברסיטה הישראלית יחד עם המקבילה הטורקית

שלה. עסקו בו בחידושים הקשורים בשימושים עתידיים באצות. החל בביו-דלקים שאינם מזהמים את הסביבה וצפויים להחליף בעשורים הבאים, יחד עם מקורות האנרגיה המתחדשת האחרים (שמש, רוח) את הנפט והפחם ועד לתחליפי מזון מגוונים, המיועדים להאכיל בעתיד מיליארדי בני אדם.

באדיבות פרופסור אביגד וונשק
המדען האיראני (משמאל) בחברת פרופסור וונשק וחברת הצוות הטורקי באדיבות פרופסור אביגד וונשק

איראן, מתברר, למרות שהיא כיום אחת מיצרניות הנפט הגדולות ביותר בעולם, מכירה כשאר מדינות הנפט בנתונים המדאיגים, לפיהם, בתוך שני העשורים צפוי מחוסר בנפט. זו גם הסיבה שאיראן ועמה מדינות נוספות במזרח התיכון כבר עסוקות בחיפוש אחר מקורות אנרגיה אחרים לחשמל.

"ישראל יצרה לעצמה מעמד ומוניטין עולמי, בתחומי המדע הקשורים לחקר אצות וקבוצת החוקרים שלנו במכון ליד באר-שבע הוא אחד ממרכזי המצוינות העולמיים לנושא", מציין פרופ' וונשק. לדבריו, אצות ניתן לגדל גם באזורי מדבר ובאמצעות מים מליחים. "הן דורשות עוצמת קרינת שמש גבוהה, וזאת יש לנו בשפע בישראל וגם באיראן".

אצות הן למעשה חקלאות העתיד.
"כן, בהחלט. בעתיד נאכל אצות ולא רק בסושי. ולא רבים יודעים אבל כבר היום אנחנו צורכים לא מעט מוצרים שמכילים חומרים שמוצו מאצות ושולבו במוצרי מזון מעובדים. למשל, בקיבוץ קטורה, מיצרים עתה אצות שמהן ממצים פיגמנט אדום שצובע את בשר דגי הסלמון – מהמעדנים המבוקשים ביותר בעולם".

אבל המדען האיראני ועמו שאר משתתפי הקורס, גילו כמובן התעניינות גדולה בשימוש באצות ליצור דלקים מסוגים חדשים. אותן צריך יהיה לגדל בשיטות ביו-טכנולוגיות משוכללות על שטחים נרחבים ותוך שימוש במים המליחים, שאינם ראויים לשתייה.

באדיבות אוניברסיטת בן-גוריון
התעודה שקיבל המדען האיראני אוניברסיטת בן-גוריון באדיבות אוניברסיטת בן-גוריון
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''סביבה''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->