אחרי רעידת האדמה, רוצח חדש הגיע להאיטי
התושבים עדיין לא התאוששו מרעש האדמה הקטלני לפני תשעה חודשים, וכעת הם מתמודדים עם התפרצות כולרה שעדיין לא עוצרת
ילדה חולה בכולרה מקבלת טיפול. צילום: אי-אף-פי
"החלק קורע הלב ביותר הוא הילדים, שסובלים יותר מכל", אמרה עובדת הסיוע, רוזאן דנרי, בשיחה מהמדינה הקריבית הענייה.
היא לא נרתעת מלתאר את השפעות הכולרה, המחלה שמקורה במים שגבתה עד כה את חייהם של קרוב ל-300 בני אדם וממשיכה להתפשט. הילדים "מגיעים עם שלשול קשה לשליטה ועם הקאות. החיים הקטנים שלהם שברירים, חלשים. והם כל כך מפחדים", היא אמרה.
"רובנס ג'אונה ובנו בן השנתיים הגיעו למרפאה. הילד הקטן שלו הביט מעלה בעיניים פקוחות לרווחה וישב על העריסה, מפוחד וסובל. התחלנו עם העירוי וישבנו אתו ועם אביו כדי להשקיט את הבכי שלו", סיפרה דנרי, שעובדת מטעם ארגון נוצרי.
"היום הוא פשוט התחיל להקיא", אמר האב לדנרי בעת ששם את ידיו על בנו, פרנצלי. "הייתי בדרך לבית החולים סנט מרק ומישהו אמר לי שיש פה מרפאה, קרובה יותר הביתה. לכן באנו. מצבו השתפר. אני מקווה שהוא יוכל לשרוד".
בתיאוריה, כולרה אינה קשה לשליטה או לטיפול, וזו הסיבה שארגוני הסיוע ממהרים להסביר לתושבי האיטי כיצד ניתן להימנע מכך. "קודם כל, מי שתייה נקיים – מים בבקבוקים, מחוממים", אמר עבד קדיר חסן, ראש משרד חיל הרחמים במירבלי, בהמשך הנהר שמתקדם ממרכז ההתפרצות.
סוכנות הסיוע אומרת לאנשים "לשטוף ידיים בכל פעם שהם עושים משהו – הולכים לשירותים, אוכלים. אם יש מספיק מים, תשטפו לפני שאתם אוכלים. אנחנו נותנים להם סבון ומים".
לא תמיד מצילים בזמן
בחיל הרחמים לא מחכים שהתושבים יבואו לעזרה. "אנחנו שמים רמקולים על רכב", אמר חסן בשיחה ממירבלי. "אנחנו יוצאים לקהילה, אנחנו בשוק, אנחנו בבתי הספר".
הם לא מגיעים לכולם בזמן. כאשר חסן הגיע לבית סוהר מקומי, הוא מצא 50 מקרים של כולרה, ושניים מהם כבר מתו. לאחר מכן הוא הגיע לבית חולים מקומי, שם היו 800 מקרים ועשרה מתוכם מתו.
"זה התחיל עם ילדים ואז עם מבוגרים", אמר. "בימים האחרונים ראינו יותר ילדים".
מירבלי היא מקרה מבחן שמראה את גלי ההלם שנוצרו מאז רעידת האדמה בינואר. חסן הסביר כי היא נמצאת במישור המרכזי של האיטי. "היא לא הושפעה מרעידת
האדמה, אבל היא קיבלה לפה משפחות", אמר.
קרוב ל-16 אלף בני אדם שהפכו חסרי בית הגיעו לבני משפחה באזור. יותר מתשעה חודשים מאוחר יותר, קרוב למחצית מהאנשים עדיין פה.
"אין לנו מחנות עקורים במקום שבו אני נמצא", אמר חסן. "הם שוהים בכפרים, בעיירות, אבל הם נמצאים בבתים קטנים מאד עם שמונה או עשרה בני אדם, בתים שבדרך כלל חיים בהם ארבעה או חמישה אנשים".
אלה בדיוק התנאים שמקלים על המחלה להתפשט, וזה מה שמדאיג את עובדי הסיוע. "זה יהיה בלתי אחראי להתכונן להכל מלבד להתפרצות נרחבת ביותר", אמר נייג'ל פישר, המתאם ההומינטרי של האו"ם בהאיטי.
ריצ'רד אלן גרין הוא עורך בדסק החדשות של רשת CNN.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם