ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה
חוק האברכים; האלימות הגואה; הבידוד שלנו בעולם; ובעיקר השתיקה של האזרחים. פלא שממשלת ישראל מוכה תדהמה?
ובינינו, מדוע יתרגשו ראש הממשלה ושריו לנוכח העובדה המצערת שבישראל, כמו בישראל, אין פוצה פה ומצפצף. בעצם יש מי שמצפצף, הלא היא ממשלת ישראל. ראו נא יקיריי איך משחקים עמנו ביו-יו, מהתלים בנו, צוחקים עלינו, פוגעים בנו ומכופפים את עמוד השדרה שלנו, והכל שותק, דממה מקאברית בקרב הציבור. אז נכון שיש כמה עיתונאים המותחים ביקורת על תפקוד הממשלה, אך אלה הם עוכרי ישראל מושבעים ודינם לגרשם מן העיר או להעמידם מול כיתת יורים. אם עשה נעשה זאת, אין בכלל ספק שהמדינה תפרח וממשלת ישראל תוכיח, מעל לכל ספק סביר, שיש ממשלה בישראל.
קחו למשל את הנושא המדיני. לא שתלינו תקווה גדולה שמא נגיע אל חוף מבטחים במהרה בימינו, אך גם לא שיערנו שניוותר לבדנו בעולם. נכון שהגויים טיפשים, בורים ועמי ארצות ואינם מבינים אותנו; אך יחד עם זאת, איך ממשלה כה גדולה, כלומר ענקית, אינה מצליחה למנוע את בידודנו בעולם? התשובה פשוטה: אין ממשלה בירושלים. יש אוסף מקרי לחלוטין של פוליטיקאים העוסקים בפוליטיקה קטנה ותו לא.
גם מקומם של "גיבורי ישראל" באשר הם אינו נפקד והם מטיפים לנו לזרוק לעזאזל את האמריקאים המרובעים הללו, לעמוד על שלנו ולהוכיח להם שאנו לא מדינה נוספת בפדרציה האמריקאית. יש רק בעיה קטנה, והיא שכדי לעמוד על שלנו - חייב להיות משהו שנוכל לעמוד עליו והדבר הזה אינו בנמצא.
אז ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה ששר החוץ של ישראל אינו יכול "לצאת בחוץ" כי ברוב מדינות העולם המערבי הוא פרסונה נון-גרטה. מפאת חוסר תעסוקה בענייני חוץ, מתפנה שר החוץ לעסוק בענייני פנים, מטיל "פצצת נאמנות" כאן ואמירה מקפיצה שם, וכך הוא מוכיח שהוא קיים. ממשלת ישראל הודיעה בתדהמה שלא ידעה על נאום שר החוץ בעצרת האו"ם וראש הממשלה התרעם על חוסר התיאומים בינו לבין שר החוץ שלו. אין זה מפתיע שאין תיאום בין שר החוץ לראש הממשלה, כי הרי מתי היה תיאום בין מה שהשרים עושים לבין מה שראש הממשלה עושה לבין מה שהיועצים עושים לבין מה שהאזרחים רוצים לבין מה שהצבא עושה לבין מה שהממשלה מחליטה?
קחו, למשל, נושא פעוט ערך כמו "מכתב גלנט" וכל מה שסביב לו. בסך הכל, ברק הוא אזרח ככל האזרחים האחרים, אמנם עטור תהילה ובוגר ה"יחידה", משמע ייחוס המאפשר לו להתנהג בתוך מערכת הביטחון כבשלו, וממשלת ישראל, על שלל מערכותיה הסודיות, מופתעת ומוכת הלם. או למשל נושא המשט, ועדות החקירה שלאחריו, ועדות בדיקה, ועדות לענייני תת-ועדות וועדה מייעצת לראש הממשלה ועד עתה יוק. מיום ליום יותר גרוע וממשלת ישראל בתדהמה.
בכל האופל הזה, יש לפחות אור בקצה המנהרה: ממשלת ישראל דואגת לאברכים, שומרי ישראל ביום בליל, אשר לימודיהם - פרנסתם. תודו שזה מרגש, שהגענו אל המנוחה והנחלה ועל ישראל ישרו האושר והעושר. זו ממשלה שדואגת לאזרחיה העניים, אינה מפקירה את ילדיה ואת נשותיה ומאפשרת לבעלים ללמוד וללמוד.
נכון שהיא אינה דואגת לעובדיה, לתלמידים ה"משוקצים" הלומדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, אך גבירותיי ורבותיי, זו ממשלה יהודית, מסורתית, שומרת תרי"ג מצוות. זו ממשלה לאומית כיאה לישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית. ואם השמאלנים האלה, עוכרי ישראל ואוכלי שרצים לא יירגעו, נדרוש גם מהם הצהרת נאמנות. נכון שהם שירתו בצה"ל, מגדלים את משפחותיהם בישראל, שולחים את ילדיהם ליחידות קרביות, ומה לא? כל אלה אינם נאמנות. רק הצהרת נאמנות חתומה בידי נוטריון מורשה ומאושרת על
ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה שאלפי עובדים זרים בלתי חוקיים, על ילדיהם, נמצאים בישראל. רשויות החוק נמצאות על הקצה ושר הפנים "חם" עליהם. לגרש, לגרש. אך אליה וקוץ בה: גם העובדת הזרה שעבדה אצל שר הביטחון בביתו, בלתי חוקית בעליל. טובי בחורינו, יחידות העלית של המשטרה, השב"כ והמוסד עדיין לא הצליחו לשים את ידם על העבריינית. לעומת זאת, כרמלה מנשה וכמה כתבים אחרים, מצאו גם מצאו. ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה שכשל מסוג זה עוד לא היה. או שכן היה?
לעומת זאת, ממשלת ישראל הצליחה להתגבר על משבר האלימות הפוקד את המדינה כשכל יום נשחטים יותר ויותר אזרחים. ידי "חברת קדישא" אמנם מלאות עבודה, אך הגרפים של ממשלת ישראל מראים ירידה דרסטית באלימות.
למרות כל הנאמר לעיל, ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה שאינה מבינה איך אזרחי ישראל עדיין נמצאים בביתם, שקטים מאי-פעם. במדינות בלתי מפותחות כמו צרפת, רק בגלל העלאת גיל הפרישה בשנתיים, מ-60 ל-62, המחאות אינן פוסקות. בישראל העלו את גיל הפרישה, הקטינו את הקצבאות, העלימו את החסכונות, מעלים את המחירים, מקטינים את שעות הלימוד, מעלים את שכר הלימוד, מריצים את הסטודנטים למילואים, פוטרים אחרים משירות צבאי - והכל מתנהל על מי מנוחות. אז אני שואל: איך ממשלת ישראל לא תוכה תדהמה?