למה אברהם לא הסכים שיצחק יינשא לכנענית
מדוע אברהם אבינו שהתחתן עם פילגש כנענית בשם קטורה התעקש בנחרצות והבהיר כי לבנו יצחק אסור להתחתן עם כנענית
כל הפירושים הנ"ל נראים הגיוניים אלא שהם בעלים מספר תהיות: במה שונה התרבות האלילית של ארם נהריים מהתרבות האלילית של כנען? נהפוך הוא, המיתולוגיה המסופוטמית עשירה ומבוססת יותר מזו הכנענית. האם אנשי כנען היו בהכרח בעלי תכונות אישיות רעות יותר משל תושבי ארם נהריים? מעברו של אברהם, לפחות על פי המדרש, ידועה לנו לפחות פרשיה טראומתית אחת שקשורה באנשי מקומו – הוא הושלך לכבשן האש בשל סירובו לעבוד אלילים.
אם כן החברה ממנה הוא בא היא גם אכזרית וגם שקועה באמונה פגאנית, משם הוא רוצה להביא כלה לבנו? יתירה מזו, אין שום ודאות שמשפחתו הקרובה היא בעלת תכונות טובות יותר, אביו תרח, בעל המפעל לייצור אלילים, לא מנע מהרשויות לשלוח את בנו לכבשן האש וגם אחיו נחור לא בדיוק סייע לו. ואם כבר עוסקים בנחור, בנו בתואל ובמיוחד נכדו לבן אינם בדיוק הסמל לבעלי מידות טובות... ולבסוף, אם נשות כנען כל כך רעות, מדוע אברהם בעצמו לוקח לו לאשה את קטורה שלדעת רוב הפרשנים היתה כנענית ולא הגר המצרית?
התשובה לתהיות אלה תמונה בדיאלוג שבין אברהם לאליעזר. אברהם מצווה על עבדו לא לקחת ליצחק אשה מבנות כנען: "לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק" (כד:ג-ד). כאשר העבד מעלה את האפשרות הבאה: "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת הֶהָשֵׁב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם?" (שם:ה) נחרד אברהם מן האפשרות הזו: "ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה". (שם: ו).
החוט המקשר בדיאלוג הזה הוא החיבור של יצחק לארץ כנען. אברהם מודע מאוד להבטחה של האלוהים אליו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (שם:ז) לכן מחד גיסא, אסור לו ליצחק לעזוב בשום פנים ואופן את הארץ המובטחת שכן זה יתפרש בויתור על הארץ. ומאידך גיסא אברהם רוצה למנוע מצב בו יצחק יתחתן עם אשה כנענית, משום שבמקרה כזה גם הכנענים יטענו לבעלות על הארץ מכוח אותה הבטחה אלוהית. על יצחק לשאת אשה שמגיעה מארץ רחוקה, ואם כבר ממקום רחוק אז עדיף מארץ הולדתו וממשפחתו, הם אולי לא מושלמים אבל אותם אברהם לפחות מכיר ויודע להתמודד.
לאברהם אישית אין בעיה להינשא לפילגש כנענית בשם קטורה
אולם לבנו יעקב, המיועד לרשת אותו בבעלות על הארץ, הוא אומר דברים בעלי אופי שונה המזכירים את אותם מוטיבים שנמצאים בדיאלוג שבין אברהם לאליעזר עבדו: "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ. וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (כח, א-ד).
הרב ד"ר דורון דנינו, חבר קיבוץ שדה אליהו, מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, במכללה החרדית בירושלים ובמדרשת הבנות בעין הנצי"ב, חבר בארגון רבני צהר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם