הנאנסת: "בקיבוץ ידעו ולא עשו עם זה כלום"
יום לאחר החשיפה במעריב מספרת חברת קיבוץ בעמק בית שאן על ההתעללות המינית בבית הילדים, על הפחד ועל האדישות מסביב
המעשים המזעזעים התחילו בבית הילדים של הקיבוץ. אחד החשודים, שהיה אמור לסייע לילדים להירדם, שם את ידו על פיה בעת שישנה ואנס אותה. אחר כך הוא המשיך, עם שני חבריו, במקומות נוספים בקיבוץ.
בחקירה שעברה במשטרה היא סיפרה על מעשים אלימים במיוחד שביצעו בה סבה, שני חבריו ובנו של אחד מהם. "אחרי שבכיתה ח' סיפרתי לגורמים המקצועיים מה קרה לי ולא עשו עם זה כלום, איבדתי אמון בכולם.
"תמיד היו בקיבוץ שמועות על חבורה של פדופילים, אבל אף אחד לא עשה כלום. חשתי מושפלת ומתוסכלת, חסרת ביטחון, מתפרצת בזעם מכל דבר קטן. נשארתי בקיבוץ כדי להגן על אחותי ואמי, כי הם איימו שאם אספר למישהו הם יעשו להן את אותו דבר. אפילו לא הייתי הולכת לחדר אוכל כדי לא להסתכל להם בעיניים".
בחודשים האחרונים, היא מספרת, הכל התפרץ. "קיבלתי מכתב מהמועצה שמזמין את הילד שלי בן הארבע להיכנס לגן של הקיבוץ, בדיוק במבנה שבו עברתי את הגיהינום שהתחיל כשהייתי בדיוק בגילו. הרגשתי שאני מתמוטטת. שאם לי זה קרה, זה יכול לקרות גם לילד שלי. הכל התפרץ.
"עכשיו יש לי מסר לבנות בכל הקיבוצים - אל תתנו לטאטא את הדברים האלה מתחת לשטיח. שמעתי שבנות מקיבוצים התחילו לדבר בעקבות הפרסום בעיתון ואני שמחה. לא צריך לחיות כמוני בשקר ופחד. שמעתי ש-130 חברים בקיבוץ חתמו על עצומה להרחיק את האנס השלישי ואני
היא הייתה רוצה שמי שביצעו בה את המעשים המזעזעים ייתנו את הדין. "שמעתי שחושבים לסגור את התיק בגלל התיישנות", היא אומרת, "אבל הפצע שיש בי לא יתיישן לעולם".
עו"ד רוני אלוני-סדובניק, המתמחה בייצוג נפגעות תקיפה מינית, מלווה אותה מאז התפוצצות הפרשה. אלוני נאבקת נגד הכוונה לא להגיש כתבי אישום בגלל התיישנות ומבקשת לכלול את האנסים בקטגוריה של בני משפחה, שעליה תקופת ההתיישונות ארוכה יותר.
"מי שעשה לצעירה הזו את המעשים היה האחראי מטעם הקיבוץ על הרדמת הילדים, שהוא כמו בן משפחה", אומרת אלוני. "אם לא יוגשו כתבי אישום, נלך לבג"ץ". במקביל מתכוונת הצעירה להגיש נגד הקיבוץ תביעת פיצויים בסך חמישה מיליון שקלים בגין רשלנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם