חוק חסר יסוד

מי יכול להגיד מהי מדינה יהודית? מדינת הלכה? ומיהו יהודי? ומה ייחשב להפרת אמונים? "חוק הנאמנות" הוא מהומה רבה על לא כלום

מוחמד ותד | 18/10/2010 9:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אני נשבע לשמור אמונים למדינת ישראל". כך נשבעים חברי הכנסת, ערבים כיהודים, במעמד השבעתם לתפקיד, כך נשבעים שופטי ישראל, ערבים כיהודים, במעמד השבעתם לתפקיד, וכך נשבעים כל המבקשים להתאזרח במדינת ישראל, ערבים כיהודים, במעמד קבלת תעודת הזהות במשרד הפנים. זהו המצב המשפטי, המנהגי וההצהרתי לאשורו כיום במדינת ישראל.

חוקי מדינת ישראל כוללים, בין היתר, את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. הגדרת המדינה כך בחוק היסוד זכתה למעמד הצהרתיפרשני בלבד בפסיקת בג"ץ. לא כך הוא הדבר ביחס לחוק יסוד הכנסת, המאפשר שלילת רשימת מועמדים לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה, במפורש או במשתמע, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא המצב ביחס להצעה לתיקון חוק האזרחות המבקשת להעניק לאופי המדינה מעמד משפטי מחייב; אשר הכרח כי יעוגן בחקיקת יסוד, אם בכלל, ולא בחקיקה רגילה.

כך או כך, מעמדם של חוקי היסוד שנוי במחלוקת בחברה הישראלית. יתרה מזו, משמעות המושג "יהודית ודמוקרטית" אינה נהירה לכל, ואף שנויה במחלוקת רבתי. במצב דברים זה, ראוי לו למחוקק הישראלי לנקוט משנה זהירות בטרם יקבע מסמרות מחייבים בחוק האזרחות ביחס לאופיה של המדינה רגע לפני שהוא מוצא פתרונות להשלכות המשפטיות והציבוריות הקריטיות המונחות על שולחנו.

מעבר לכך, בבואו לעגן הצעה כזאת בחוק האזרחות, ראוי שהמחוקק הישראלי ישוב להידרש לשאלות ראשוניות
כמו: עד כמה מחייבת ההצהרה המוצעת? כיצד ניתן, אם בכלל, לבחון אם מתאזרח שומר אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? מה הסנקציה, אם בכלל, בצד הפרת שבועת האמונים המוצעת? האם חוק האזרחות, האם המשפט החוקתי במדינת ישראל והאם הדין הבינלאומי לו התחייבה מדינת ישראל מאפשר סנקציה של שלילת אזרחות ממתאזרח שאינו שומר אמונים לאופיה האמור של המדינה? מה ייחשב להפרת אמונים ביחס לאופי היהודי והדמוקרטי של המדינה? מהי מדינה יהודית? מדינת הלכה יהודית? מדינת לאום יהודי? מדינה יהודית לפי אמות מידה אורתודוקסיות, קונסרבטיביות או רפורמיות? מהי מדינה דמוקרטית? אלה הן שאלות שלא בנקל ניתן לענות עליהן.

ההצעה לתיקון חוק האזרחות אין לה כל השפעה על אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, שהרי אלה הם אזרחים מכוח לידה. להצעה זו גם אין השפעה של ממש פלסטינים המבקשים להתאזרח במדינת ישראל מכוח איחוד משפחות, שהרי הסדר אחרון זה נפגע זה מכבר באמצעות תיקון אחר לחוק האזרחות. על מי משפיעה ההצעה לתיקון חוק האזרחות אפוא? אם בכלל, ההצעה לתיקון החוק עשויה להיות בעלת השלכה ישירה על חוגים יהודיים המבקשים לעלות לישראל לאחר שעברו גיור לא-אורתודוקסי.
דומה שהחוק משפיע על האגו של כל הצדדים המתגוששים בזירה הפוליטית; זאת ותו לא. אין בו כלום ואין בו ממש. כך גם התגובה המתלהמת של חלק מהנהגת הציבור הערבי בישראל, אשר ששה להציב את עצמה על חוד החנית, כאשר עבודתה עשויה להיעשות בידי "צדיקים" אחרים.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מוחמד ותד

צילום:

בעל משרד עורכי-דין, מרצה בכיר למשפטים במכללה האקדמית צפת (מומחה בינלאומי במשפט פלילי, משפט חוקתי, משפט בינלאומי ובדיני מלחמה) ואינטלקטואל עצמאי. חבר מועצת העיתונות בישראל. אלוף עולם בשנים 2007 ו- 2008 וזוכה הפרס היוקרתי בתורת הנאום והשכנוע מטעם המכון הבינלאומי ללימודי משפט בינלאומי ומשפט משווה באיטליה

לכל הטורים של מוחמד ותד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->