רשתות השיווק משתלטות על השוק האורגני
הרשתות הגדולות השתלטו גם על תחום האוכל האורגני ודחקו הצדה את החקלאים ובעלי החנויות הקטנים שטיפחו את השוק הזה במשך שנים
החנות של בני הזוג זעירא הייתה חלק מהנוף של דור המייסדים של התחום האורגני בישראל. היא שכנה במבנה טמפלרי מקסים וירוק, אפשר היה להשיג שם מגוון מרשים של ירקות ופירות ואת הריבות הביתיות של טובה. הם היו מוסד בעולם האורגני, אבל הם לא החזיקו מעמד.
אחר כך שמעתי שאסף פלד, חקלאי ובעלים של שתי חנויות אורגניות ותיקות בכפר ביאליק ובחיפה, נקלע לקשיים; עכשיו כבר היה ברור שמדובר בקריסה של דור שלם, האנשים שבמשך שנים נשאו על כתפיהם את הענף האורגני. במקביל, הגיעה הנפילה של אהרוני כהן, קיבוצניק לשעבר שהקים את "ביו סנטר" - סופר אורגני גדול בגבעת חן, על גבול רעננה-הוד השרון. לפני שלוש שנים עוד היו אהרוני וביו סנטר אימפריה ושלטו בשוק ביד רמה. אבל אז באו הרשתות.
השבוע זה כבר נקש על דלתי, או יותר נכון על תא הדוא"ל שלי. סדרת מכתבים כואבים מאודי, אודי כספי, או כמו שקוראים לו אצלנו בבית: אודי החקלאי, מ"הגינה האורגנית" בבית יצחק. בשנים האחרונות כספי גידל ירקות והפעיל מערך משלוחים שהביא את גידוליו לכמה מאות משקי בית, אנחנו ביניהם. אבל הרשתות הרגו גם אותו.
הענף האורגני בישראל משנה את פניו במהירות. לפני מספר שנים הוא עדיין התבסס על חבורה של חקלאים יפי עיניים וקשי יום, חדורי תחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך. לצדם פעלו כמה חנויות שדמו יותר למכולות כפריות גדולות. בחמש השנים האחרונות, הענף זינק 50 שנה קדימה. אף אחד לא יכול לעשות קפיצה כזו בזמן בלי שחלקים ממנו ייקרעו.
במהלך התקופה הזו השתלטו על המגרש האורגני שלוש רשתות - "עדן טבע מרקט" (בבעלות הריבוע הכחול), " אורגניק מרקט" (משפחת ברונפמן) ו"טבע קסטל" - שפתחו סניפים בשרשרת, השיקו קמפיינים פרסומיים עתירי סלבס ושקעו בתחרות פרועה. הביקוש אמנם גדל בהתמדה, אבל לא בקצב שבו מתרחבים שטחי המדף והחנויות. המרוץ אכזרי, וכל מי שניצב
לכאורה, מדובר בתהליך טבעי: העולם הפיננסי שייך לגדולים, והם בולעים את הקטנים. רק שהתהליך הזה עומד בסתירה עמוקה למהות האורגנית, זו שמתבססת על קשר ישיר בין לקוח לחקלאי שאפשר להסתכל לו בלבן שבעיניים, זו שרואה באכילת מזון טרי ומקומי ערך, זו שסבורה ששרידותם של עסקים קטנים, שכונתיים, קהילתיים, חשובה לאקולוגיה האנושית והסביבתית. שלא לדבר על כך שחלק מהרשתות החדשות הרחיבו עד קצה הגבול הנסבל את המושג "אורגני". רוב המוצרים שנמכרים ב"עדן", למשל , הם "טבעיים" או "בריאותיים" - שתי הגדרות ערטילאיות וחסרות משמעות, שנבנות על בורותם של הצרכנים.
במהפכה הזו טמונים גם יתרונות. הרשתות הגדולות הופכות את התוצרת האורגנית לנגישה יותר, והיקפי הרכישה שלהן יכולים לפרנס חקלאים רבים יותר. פה ושם יש גם ניסיונות למזג בין ישן וחדש, וחקלאים כמו אודי כספי או אהרוני כהן הגיעו להבנות עם טבע קסטל על עבודה משותפת: הם יגדלו ירקות, הרשת תספק את כל השאר.
כשהכלכלה דוהרת קדימה, אנשים טובים נזרקים בצד הדרך. "אני לא רוצה להישמע נאיבי", אמר לי השבוע אחד מאחרוני המוהיקנים שספג מהלומה, "אבל גם כשרוצים להשתלט על שוק אפשר להיות בנאדם ולתת לאנשים שטיפחו אותו כל כך הרבה שנים ליהנות מהפירות. לא מוכרחים להרוג את כולם. מעציבה אותי הדרך הדורסנית שבה זה קרה. אנחנו, גם כשהייתה תחרות, עבדנו אחרת. זה משמח אותי שהתחום הפך לסקסי, אבל מצד שני יש לי ילדים, וכבוד, ומשפחה, ומצאתי את עצמי מושפל ונקבר, מתנדנד כמו עלה נידף בין כוחות גדולים שמאחוריהם יש בנק. מה יש מאחוריי - חלקת מלפפונים? כבר הייתי בדרך לקפוץ מארבעה מגדלים, הגעתי למקומות מאוד מסובכים מבחינה אישית ומשפחתית, לא חשבתי שזה מגיע לי אחרי שבמשך 25 שנים עבדתי קשה כדי לתת לאנשים אוכל בריא".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם