שר המשפטים לשעבר נגד מדינת ישראל
נסים ונפלאות: השר לשעבר משה נסים תובע מהמדינה באמצעות שר המשפטים הנוכחי, יעקב נאמן, שכר גישור בסך 135 אלף דולר
בתביעתו יוצאת הדופן מבקש שר המשפטים לשעבר משה נסים לקבל שכר גישור בתיק שהתנהל בבג"ץ ומאשים את משרד המשפטים (שבראשו עמד) ואת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, בסחבת של שש שנים, ב"טירוף מערכות" וב"אפס היגיון" בהתנהלות כלפיו.
כך עולה מבקשה שהגיש נסים לבג"ץ, ושבה הוא תובע לשלם לו את מלוא שכר טרחתו, כמי ששימש כמגשר בסכסוך משפטי ארוך בין הסוכנות היהודית ובין רשויות המדינה בנוגע לשמירת זכויותיה של הסוכנות באדמות חקלאיות, ששכרה מהמדינה ושמסרה אותן ליישובים בעלי רשות שימוש בקרקע.
בקשתו של שר המשפטים לשעבר, שהוגשה על פי תקנות הגישור, חושפת סכסוך חריף ומר בינו ובין משרד המשפטים ובמיוחד עם היועץ המשפטי לשעבר מזוז, אשר סירבו בתוקף לדרישת השכר המוגזמת שלו, בעיניהם, הגדירו אותה כלא סבירה והסכימו לתת לו רק מעט יותר ממחצית הסכום, 75 אלף דולר.
הם גם דחו בזמנו בקשות של פרקליטו דאז, שר המשפטים הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן, לשלם לו את הכסף או לאפשר להעביר את הסכסוך לידי בורר בדמותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר.
הרקע לסכסוך החריף נעוץ בעתירה לבג"ץ שהגישה הסוכנות היהודית נגד מינהל מקרקעי ישראל עוד בשנת 1999, ושבה תבעה להורות למינהל ולשרי האוצר והתשתיות שלא לפגוע בזכויותיה ובהשקעותיה בקרקעות עליהן חלים "החוזים המשולשים" הנוגעים למינהל, לסוכנות ולאגודה חקלאית.
הדיונים בעתירה נסחבו והוסכם בין הצדדים, ששר המשפטים לשעבר נסים - אשר בקריירה העשירה שלו כיהן גם כסגן ראש הממשלה ושר האוצר - יפעל כמגשר ביניהם בניסיון לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. הניסיון לא עלה יפה ובשנת 2007 מחקה הסוכנות את עתירתה.
ב-2005 הוציא המגשר נסים, לשני הצדדים, חשבון שכר טרחה על הגישור בסכום כולל ונכבד של 270 אלף דולר. הוא נימק זאת בכך שנדרש "להיפגש פעמים רבות עם כל אחד מראשי המערכות הקשורות", בהם ראש הממשלה, שרים, ראשי האוצר והמינהל, ראשי הסוכנות והקק"ל, ראשי המגזר החקלאי ותנועות ההתיישבות, היועץ המשפטי לממשלה, בכירי הפרקליטות, עורכי הדין של הצדדים ועוד.
כמו כן ציין שבגישור, שנמשך כארבע שנים וחצי, "הושקעו מחשבה מאומצת וזמן בלתי מוגבל, ברצף או בפיזור", נעשתה התכתבות ענפה וחוברו חוות דעת משפטיות.
נסים הוסיף כי הוא נוהג לגבות בגישור שכר טרחה לפי תעריף של 400 דולר לשעה, אך כיוון שמדובר בגופים ציבוריים הוא החליט לגבות במקרה זה רק 300 דולר לשעה, על כ-900 שעות עבודה, במהלך ארבע שנים וחצי (54 חודשים ), ובסך הכל- 270 אלף דולר.
הסוכנות היהודית, שהייתה צד לגישור, הסכימה מיד לשלם לנסים מחצית מן הסכום- 135 אלף דולר. אבל משרדי האוצר והמשפטים ומינהל מקרקעי ישראל סירבו. הם טענו כי נציגיהם היו נוכחים רק בחלק קטן מהפגישות שלהן טען נסים. הם גם העלו תהיות ושאלות לגבי נתונים שונים, והיו מוכנים לשלם לנסים, כפשרה, רק 75 אלף דולר.
"הניתוח המשפטי שלך, עם כל הכבוד, אינו מקובל עלינו והשכר שאתה דורש אינו סביר", אמרו לו. הוא הציע כבורר בסכסוך ביניהם את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, אך המדינה סירבה.
שר המשפטים הנוכחי, עו"ד ד"ר יעקב נאמן, ייצג את נסים באופן אישי (ומאז שמונה לשר המשפטים ממשיך משרדו לייצג את נסים). נאמן שלח בשעתו מכתבים נזעמים לשר האוצר דאז רוני בר-און, בבקשה שיתערב לתשלום שכרו של נסים והאשים את המדינה ב"התנהגות שאינה הולמת רשות ציבורית", המזכירה לו את "סיפור חד גדיא". נסים עצמו פנה לשר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן, אך גם זה לא הושיע.
או אז הוא שלח מכתבים חריפים ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ושיגר לו רמז עבה, לפיו כדאי להסכים לבוררות ולהימנע ממצב שבו הוא ייאלץ להגיש תביעה נגד המדינה. "קשה עליי הנוסחה'משה נסים נגד מדינת ישראל'", כתב . "כאשר תידון התביעה בפני בית משפט היא תהדהד בציבור. . . הוא ישמע כיצד התנהלה סאגה זו בהנהגת משרד המשפטים שבעטיה עלול שמו של המשרד לצאת שלא לטובה". מזוז לא השתכנע ועתה ידון בית המשפט העליון בסכסוך המר והמפתיע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם