תנ"כי זה הכי: תלמידים יתחילו לדבר מקראית?

יוזמה חדשה מבקשת לשפר את שפת התלמידים על ידי שימוש בניבים. במקום "עבדו עליי" יידרשו המורים לומר: "קיבלתי עצת אחיתופל"

אפרת זמר-ברונפמן | 12/10/2010 8:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דמיינו לעצמכם שיחה כזאת: המורה שואלת תלמיד היכן נמצא חברו לכיתה. התלמיד משיב לה "השומר אחי אנוכי?". או אולי שיחה כזאת: תלמיד מאחר לשיעור, ואז מפריע במהלכו. המורה נוזפת בו ואומרת: "הרצחת וגם ירשת?".

ספר תורה.
ספר תורה. צילום: חמד אלמקת
מבחינת משרד החינוך, המורה הזאת היא "אשת חיל" ואם מדובר במורה, הרי שהוא "משכמו ומעלה". הביטויים הללו נשמעים דמיוניים, בעיקר בימים אלו בהם רוב התלמידים מדברים בשפה של "פחחח" ו"לייק", אבל במשרד החינוך משוכנעים שספר הספרים יכול לשפר, ואפילו להציל, את השפה העברית השגורה בפי התלמידים.

הפיקוח על הוראת התנ"ך במשרד החינוך הפיץ לבתי הספר מאגר גדול של ניבים וביטויים מהתנ"ך אשר מחולק לרמות ידע שונות - על פי שכבות הלימוד. כך למשל בכיתה ו' יתרגלו ביטויים כמו "עוכר ישראל", "אחז בקרנות המזבח", ו"אין קול ואין עונה"; בכיתה ח' יפנימו התלמידים ביטויים כמו "חזק ואמץ", "דמו בראשו" ו"תחזקנה ידיך"; בכיתות י"א-י"ב ילמדו את משמעות הביטויים "עין תחת עין", "חינם אין כסף", "סורר ומורה" ועוד.
"הכל נמצא בתנ"ך"

המורים יתרגלו את הניבים והביטויים עם התלמידים, כשהמטרה היא לא רק לשפר את הידע שלהם בשיעורי תנ"ך, אלא להחדיר את הביטויים לשפת היומיום ולשפר את יכולות הביטוי בעברית בכל המקצועות - מחיבור ועד היסטוריה.

מדובר בשלב נוסף של ההחלטה לחזור לשינון של קטעים מהמקרא, שעליה פורסם לראשונה במעריב, אלא שבעוד בשינון מדובר על למידת פסוקים בעל פה במסגרת שיעורי תנ"ך, הכוונה בפרויקט מאגר הניבים הוא להחדיר את שפת התנ"ך לשפת היומיום של התלמידים.

"הבקשה שלנו מהמורים היא לעשות שימוש חוזר בביטויים. בסוף זה יחלחל והתלמידים ישתמשו בזה כשהמטרה היא שהביטויים יהפכו לחלק מהיומיום", אומרת דרורה הלוי, המפקחת המרכזת ללימודי תנ"ך במשרד החינוך." כשכשתלמיד או מורה יגידו ביטוי כמו 'צדיק אחד בסדום' אף אחד לא ישאל אותו על מה הוא מדבר, או 'הכצעקתה', כמו שאומר ביטוי תנ"כי נוסף".

הלוי משוכנעת שהשפה התנ"כית יכולה לחזור

להיות מדוברת בפי התלמידים - גם בהפסקות ואחר הצהריים. "הרעיון הוא להעשיר את השפה שכיום היא רדודה. להגיע למשהו קצת יותר אינטליגנטי מ'כזה' ו'כאילו'. הציוריות של הניבים היא דבר מאוד מעשיר, שגם יוצר חיבור לתרבות שלנו. הרי הכל נמצא בתנ"ך, כל הביטויים שהתלמידים שומעים אחר כך בתקשורת, בספרים ובסרטים, הם יידעו מעכשיו לזהות את מקורם וכך גם ליהנות יותר. התנ"ך קרוב אלינו ושפתו מושרשת בנו".

במשרד החינוך אמרו כי מדובר באחד מהפרויקטים שיזמה המזכירות הפדגוגית במסגרת "שנת השפה העברית", עליה החליט שר החינוך גדעון סער.

הצעות לשיפור

במקום להגיד:
"הוא הסתדר"
אמור:
"הוא עלה על דרך המלך" (במדבר כ', פסוק י"ז)

במקום להגיד:
"יאללה, עוף על זה"
אמור:
"חזק ואמץ" (יהושע א', פסוק ט')

במקום להגיד:
"עבדו עליי"
אמור:
"קיבלתי עצת אחיתופל" (שמואל ב', ט"ו, פסוק ל"א)

במקום להגיד:
"מאיפה לי לדעת איפה הוא"
אמור:
"השומר אחי אנוכי?" (בראשית ד', פסוק ט')

במקום להגיד:
"יא זבל"
אמור:
"עוכר ישראל" (מלכים א', י"ח, פסוק י"ז)

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->