צפת 2010: כך הפך רחוב לשוק עבדים
בפינת רחוב בעיר המקובלים עומדים מדי בוקר עשרות מובטלים ומחכים שיאספו אותם לעבודות מזדמנות. לפעמים גם לא משלמים להם
הם מזנקים לעברה, לפעמים קצת רבים ביניהם, עד שאחד מהם נבחר לעלות למושב האחורי של הרכב. כאשר הם יחזרו למקום המפגש כעבור שעה או שעתיים, יהיו בכיסם שקלים בודדים.
אלה אותם המראות שהורגלנו אליהם - הפועלים הפלסטינים ליד מחסום ארז והמסתננים מסודאן ומאריתריאה בדרום תל אביב - אבל הפעם מדובר בעולים חדשים. אלה שהמדינה אמורה לדאוג להם, לתמוך בהם, לסייע להם בתהליך הקליטה.
אתמול, כאשר כתב וצלם מעריב יצאו לאחד מרחובותיה הראשיים של צפת, עבר על העולים עוד יום שגרתי. אחרי שעה ארוכה של המתנה בשמש עצרו במקום שתי מכוניות ואספו לתוכן שלושה מהעולים. שלוש שעות לאחר מכן הם יחזרו למרכז הקליטה, לאחר שהזיעו בעבודות בנייה תמורת 20 שקלים לשעה.
בינתיים חבריהם, שהתעייפו מההמתנה המייגעת, ניגשו לאזור המוצל, למרגלות מתחם משטרת צפת ובית משפט השלום בעיר. "אנחנו עובדים בכל דבר: ניקיון, בניין, מה שיש", מספר יוסף, עולה מאתיופיה השוהה במרכז הקליטה כבר קרוב לשנתיים. את לימוד השפה באולפן הוא כבר סיים מזמן, וכעת הוא ממתין ליום בו יעזוב את
"הרבה מהעולים פה לומדים ויש לנו תעסוקה במרכז, אבל אלה שסיימו ללמוד או שיש להם כמה שעות חופשיות יוצאים לעבוד, כי מה שאנחנו מקבלים מהביטוח הלאומי לא מספיק בשביל לשלם את כל ההוצאות למשפחות שלנו", מספר יוסף.
לדבריו, רבים מהעולים רשומים בלשכת התעסוקה, אולם היצע העבודה בצפת ובאזור אינו גדול, ולכן רבים מהם נאלצים לחפש עיסוקים נוספים. "עוזרים לנו פה מאוד", הוא אומר, "גם בשיעורים וגם להכיר את התרבות והכל, הבעיה היא שאין עבודה, ואם אין לך מקצוע אתה בבעיה".
במקרים רבים נתקלים העולים במעסיקים המנצלים אותם לרעה. היו מקרים בהם בסיום העבודה הם סירבו לשלם.
"פעם לקחו כמה מאיתנו לעבוד רחוק מפה, ואחרי שסיימנו הוא פשוט הוריד אותנו באיזה מקום, ונסע בלי לשלם. היינו צריכים לתפוס טרמפים ולשלם כסף על מונית בשביל לחזור לפה, למרכז הקליטה, אבל זה לא נורא, העיקר שחזרנו הביתה. אנחנו אולי הפסדנו כסף ויום עבודה, אבל הוא הפסיד הרבה יותר", מספר אחד העולים בחיוך ומפנה את מבטו לשמים.
על המקרה הזה, כמו על רבים אחרים, יוסף וחבריו לא התלוננו במשטרה - והניצול נמשך. "גם ככה במשטרה בקושי יבינו אותנו כי קשה לנו עם השפה, אז אמרנו שאין לנו מה להתלונן כי זה יהיה יותר בלגן", הם מסבירים.
אורי גץ, תושב אחד היישובים הסמוכים לצפת, נתקל בתופעה בכל פעם שהוא עובר סמוך למקום: "הדבר הזה הוא שוק עבדים לכל דבר. מי שראה את זה במחסום ארז יכול לחשוב שהוא חזר לעזה. המדינה חייבת לייצר לאנשים האלו מסגרות תעסוקה, יש הרבה מאוד דרכים לפתור את המצב הקשה הזה. הרי גם בשנות הארבעים והחמישים, כשבאו מאות אלפי עולים, נמצאה הדרך לשלב אותם בחברה ובעבודה. היו עבודות יזומות, היה רצון לשלב אותם כמו שצריך. גם החקלאים שהיום משגשגים לא ידעו בהתחלה מה זה חקלאות, אבל לימדו אותם, הקימו מושבים במיוחד בשבילם".
מרחק 20 מטרים משם, בעלת המזנון המיתולוגי של בית המשפט בצפת, תקווה נגר, מסתכלת על העולים ומזועזעת: "זה בושה וחרפה למדינה שזה קורה. הם צריכים לעמוד כמו פועלים מעזה או עובדים זרים, ולחכות שמישהו יעשה להם טובה? תשמע, המדינה הביאה אותם לארץ? אז תדאגו להם לעבודה".
סמוך למרכז הקליטה בקיבוץ איילת השחר, מרחק 20 דקות נסיעה מצפת, התמונה דומה. על הספסל מחוץ למרכז הקליטה יושבים מספר עולים מאתיופיה, וממתינים בשמש הקופחת שמישהו ייקח אותם לעבודה.
אחד מהם דווקא עובד באחד המפעלים בקיבוצים הסמוכים, אבל היום הוא מחפש עבודה כמו חבריו. "כל האנשים מהמפעל נסעו לחופש באילת, ולי אמרו שאני לא צריך לנסוע, אז חזרתי לפה", הוא מסביר.
ההמתנה נמשכת שעות ארוכות, עד השעה שתים עשרה בצהריים. אז מבינים העולים שלא זכו לצאת לעבודה, שהיום זה כבר לא יקרה, והם עושים את דרכם חזרה למרכז הקליטה. "אין מה לעשות, לפעמים יש עבודה, לפעמים לא", אומר אחד מהם. אבל גם הכישלון לא מרתיע אותם. "ביום ראשון נמשיך לנסות", הם מסכמים.
עו"ד איציק דסה, מנכ"ל עמותת "טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה", מסר בתגובה: "המצב המתואר בכתבה חמור מאוד. גם הסוכנות וגם משרד הקליטה חייבים לפעול כדי לתקן את המעוות. העובדה שהעולים החדשים משובצים במרכזי קליטה באזורים שקשה למצוא בהם עבודה שמה אותם במצב קשה מאוד. סל הקליטה שניתן להם אינו מספיק, והם אינם יכולים לפרנס את משפחתם בכבוד.
"כשהם כן עובדים, הם נופלים קורבן לאנשים שמנצלים לרעה את העובדה שמדובר בעולים, ועל הגורמים העוסקים בקליטת עלייה מוטלת החובה לעמוד על המשמר ולהגן על זכויות העולים".
מהסוכנות היהודית, המפעילה את מרכזי הקליטה, נמסר כי נושא התעסוקה של העולים מאתיופיה מטופל באופן רציף על ידה, ונעשים מאמצים למנוע את עבודת העולים שלא במסגרות מוסדרות. עוד הוסבר כי לאחרונה נוצרו קשרים עם מעסיקים ומקומות עבודה המעוניינים לקלוט את העולים לעבודה, בין היתר במטרה למנוע את הישנות התופעה המוזכרת בכתבה.
מעבר לכך, בסוכנות מציינים כי כמו בכל אוכלוסייה, גם בקרב העולים מאתיופיה יש כאלו שלמרות האפשרות להירשם לשירות התעסוקה ולמצוא עבודה מסודרת, מעדיפים לעבוד בעבודות זמניות מטעמים שונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם