הפרעות בקליטה
תקציבים – יש. תוכניות קידום – יש. אז מדוע נכשל הניסיון לשלב את העדה האתיופית בחברה? המדינה כנראה לא הבינה את המנטליות שלה
הדברים נכונים לא רק לגבי מתנדבים, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים וכדומה. המדינה השקיעה מיליארדי שקלים בקליטתם של יהודי אתיופיה, כספים שחלקם גויסו מיהדות ארצות הברית, וגיבשה עבורם אין-סוף תוכניות בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות והתעסוקה.
רבות מהתוכניות לא צלחו או עברו תיקונים ושינויים או נזנחו לטובת אחרות. העושים במלאכה השתדלו ללמוד מטעויות - גם מאלה שנעשו בניסיון לשלב את עולי שנות החמישים והשישים ואת עולי אתיופיה משנות השמונים והתשעים.
ישנם סיפורי הצלחה - מאות מבני הקהילה רכשו תארים אקדמיים, למשל, אבל בסופו של דבר קצב הקליטה והשילוב של העולים אטי, אטי מאוד. נתוני התעסוקה משקפים זאת היטב. האבטלה בקרב העדה כפולה ואף יותר מכך מזו של האוכלוסייה היהודית הכללית. כ-40 אחוז אינם עובדים וגם אינם מחפשים עבודה. רמת השכלתם של רבים בעדה נמוכה - לכ-40 אחוז אין כל השכלה, רק ל-16 אחוז יש תעודות בגרות ורק לחמישה אחוזים השכלה על-תיכונית.
"לא לקחו בחשבון את המנטליות והתרבות של העדה האתיופית"
מכאן שמרבית יוצאי אתיופיה מועסקים בעבודה לא מקצועית, וחלקם בקרב עובדי הקבלן, למשל בתחום הניקיון, גבוה מאוד. השכר הנמוך שבצדן של עבודות אלה דן את מרביתם לחיים בעוני.
מרבית העולים זקוקים, לפיכך, להשלמת השכלה ולהכשרה מקצועית כדי למצוא עבודה ולהשתכר כראוי.
במהלך שהות של שנתיים במרכזי הקליטה הם אמורים לרכוש שפה ומקצוע, אבל בדרך כלל מלמדים אותם מושגים כלליים, כגון מהי עבודה, מהי משכורת, מה פירוש מוסר עבודה ועמידה בזמנים, כיצד מתנהלים בראיון עבודה. לכן כשהעולים עוזבים את מרכזי הקליטה ועוברים לדירות שאותן קנו בעזרת מענק מהמדינה, רובם נעדרים כל הכשרה מקצועית.
ביישובים שבהם ריכוזים גבוהים של בני העדה, מספק משרד הקליטה רכזי תעסוקה כדי לעזור במציאת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית. מוצעות להם גם תוכניות של השלמת
השכלה והכשרה על ידי הג'וינט, הסוכנות וגורמים נוספים.
אבל מתברר שלמרות הכוונות הטובות וריבוי הגופים שמטפלים בתעסוקת עולים, בעיה בסיסית אחת לא אותרה, עד לאחרונה: כל המבחנים ותהליכי האבחון והמיון שנועדו לבדוק את יכולתיו של העולה ולכוון אותו בהתאם לא הביאו בחשבון את המנטליות והתרבות של אוכלוסייה זו. כאמור, רק באחרונה זוהתה הבעיה והחלו להנהיג שינויים במבחני מיון בצה"ל, בשירות המדינה ועוד.
הראייה המקובעת בתחום האבחון והמיון נכונה גם בתחומים אחרים. אמנם נעשים ניסיונות לנצל את כישוריהם המסורתיים של העולים, למשל בתחום מלאכת היד, כדי להפיק מהם פרנסה, אבל החשיבה עדיין סטריאוטיפית. למה, למשל, לא להכשיר עולים מאתיופיה לעבוד בחקלאות - במקום עובדים מתאילנד? הרי באתיופיה עסקו רבים מהם בחקלאות והעבודה קרובה ללבם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם