קונצרט למגדלים: ת"א נמכרת ליזמים פרטיים ולאיש לא אכפת

מחברה להשכרת רכב שרוצה להפקיע את יפו העתיקה לצורך אירוע פרטי ועד הסבת היכל התרבות לשדרת מכירות עבור פרויקט בנייה. מישהו באמת חושב שהעיר הזו עומדת למכירה

אביב לביא | 10/10/2010 12:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני כמה שבועות, רגע בטרם מדינת ישראל התמסרה לתנוחת הזומבי המוכרת בשם  "חגים", הגיעה לידיי פיסת נייר שהיא כנראה אחת המחוצפות שנוסחו כאן אי-פעם. מדובר בהזמנה בעלת רקע אדום לתפארת ששיגרה חברת השכרת המכוניות אוויס ל"לקוחותיה העסקיים". על הפרק: הופעה של יהודה פוליקר ביפו העתיקה.

אין לי בעיה עם הופעה של פוליקר או עם זה שלאוויס יש לקוחות מובחרים שמקבלים צ'ופרים. אבל שימו לב לשורות הבאות שהופיעו בהזמנה, זהב על גבי אדום:

"אוויס מזמינה אתכם לאירוע ייחודי ללקוחותיה העסקיים בלב יפו העתיקה, הפותחת את שעריה לערב אחד רק עבורכם. ברחבי העיר ההיסטורית תוכלו לפגוש אמני רחוב, ציירים, ליהנות מאוכל משובח ותצוגות של לקוחותינו". ולמען הסר ספק: "הכניסה ליפו העתיקה תתאפשר ללקוחות אוויס המחזיקים בהזמנה בלבד".
איור: מושיק לין
קונצרט למגדלים איור: מושיק לין
לנעול את יפו לטובת לקוחות אוויס

אתם הבנתם את זה? חברה להשכרת רכב מבטיחה ללקוחותיה שיפו העתיקה - עיר ואם בישראל, ככל הידוע - תתפקד במשך הערב כמתחם פרטי שפתוח למיוחסי אוויס בלבד. עיר בהזמנה. העמך-כל מי שמעדיף לשכור מכוניות ב"הרץ", למשל , או סתם מי שאין לו מספיק כסף בשביל לטייל ברכב שכור - יישאר בחוץ. על המייל שבאמצעותו הועברה ההזמנה, אגב, חתום אחד שבוודאי שמעתם עליו פה ושם: "רן רהב, דובר אוויס".

המום מהחוצפה ומחוסר הבושה שההזמנה הזו מדיפה למרחקים - מישהו פה, לעזאזל, באמת חושב שהמדינה עומדת למכירה - פניתי לעיריית תל אביב ושאלתי באיזו זכות היא מאפשרת לחברה פרטית לכבוש שטחים מהעיר ששייכת, בפעם האחרונה שבדקתי, לתושביה. בעירייה, לשמחתי, מיהרו להכחיש. אחרי שהכחישו בעל פה, שלחו גם תגובה מפורטת בכתב. וזה לשונה:

"נבהיר כי ההזמנה לאירוע יצאה טרם קבלת ההיתר לקיומו, והכתוב בה אינו תואם את תנאי ההיתר ואת שאירע בפועל. בטרם האירוע הונחו מארגניו כי התנאי לקיומו הוא עובדת היותו פתוח לקהל הרחב. גם ברישיון שניתן על ידי העירייה ומשטרת ישראל צוין במפורש כי האירוע פתוח לקהל הרחב, וכך היה בפועל; המרחבים הציבוריים, המעברים וצירי התנועה ליפו העתיקה וממנה נותרו פתוחים בכל עת. נציין כי באירוע השתתפו אורחים, תושבי יפו העתיקה, מבקרים ותיירים, לרבות כאלה שלא הוזמנו".

ההתנערות המוחלטת של העירייה מהרעיון להפוך שטח ציבורי למתחם פרטי מבוצר

עשתה רושם אותנטי, והחלטתי לוותר על פרסום הסיפור. סברתי שאין סיבה להאשים את העירייה בניסוח הזמנה שהיא לא עומדת מאחוריה. למרות זאת, השדון הרע המשיך לזמזם עוד כמה ימים טובים ליד אוזן ימין שלי. הנודניק הקטן חזר ושאל, מה לעזאזל גרם לרהב לחשוב שהוא יכול לנעול את יפו לטובת הלקוחות של אוויס.

כלומר , יכול להיות שמשהו באווירה שמשדרת העירייה, ברשימת האירועים שנערכו בשנים האחרונות במרחב הציבורי בחסות תאגידים, ובתקדימים שבהם נתחים מהעיר דווקא כן נסגרו בפני המוני בית תל אביב, אולי כל זה גרם לרני שלנו לחשוב שהפיכתה של יפו העתיקה למתחם של אוויס ללילה אחד היא אקט הגיוני לגמרי?

ככל שנקפו החגים הזמזום של השדון הלך ונחלש, עד ששכחתי ממנו לגמרי. נזכרתי בו שוב ביום ראשון בבוקר, כשמעמוד השער של "הארץ" צעקה אליי הכותרת - "היכל התרבות בתל אביב הושכר לשלושה שבועות לטובת שיווק דירות. פתאום הבנתי מה פשר משאיות הענק שחסמו את המדרכה ברחוב הוברמן במשך כל ימי החג, תוך שהן מייצרות שאון מעיק וטובלות בקילוח דק של מים שהרטיבו את המדרכה והפכו אותה למקום מאוד לא ידידותי להולכי רגל.

מכיוון שאני גר מעבר לבלוק, לפחות חמש פעמים נאלצתי לחצות עם ילדיי את הכביש כדי שלא להיקלע לאזור הלא נעים בעליל שנשלט על ידי המשאיות. ובכל פעם ציינתי לעצמי לברר מהו הקונצרט האימתני, עתיר פסנתרי הכנף, שעתיד להתרחש כאן אחרי החג.

כמויות דמיוניות של טעם רע

איזה פסנתר כנף ואיזה נעליים. זהו הקונצרט של משפחת גינדי, שהפכה קומה שלמה בהיכל התרבות לאתר שיווק שבו היא מציעה את מרכולתה הנדל"נית לעם ישראל (טוב, עם ישראל הורשה להיכנס רק בסוף, בימים הראשונים רק מקורבים ומוזמנים חדרו את קו השומרים).

צריך כמויות דמיוניות של טעם רע כדי להפוך היכל תרבות עירוני ל'שדרת מכירות', שבה מככבות הדמיות של סלונים עתירי פרקט ורחובות מעוצבים. באחד הרחובות המלאכותיים, סיפר לי מישהו שהיה וראה, אפילו סומן שביל אופניים! נותר רק לברר איך קרה שבין שלטי הפרסום שהציפו את היכל התרבות וקירותיו נפקד מקומו של הסלוגן המתבקש "גינדי למען הסביבה".

רני רהב
רני רהב בייגל

למרבה המזל, אין רע בלי טוב, והכתבה המדכדכת ב"הארץ" כללה גם אתנחתא קומית. אני מתכוון לתגובה שניפק דובר קבוצת גינדי, צבי וילדר. הבעיה עם וילדר היא שקשה לכעוס עליו. הוא מסוג האנשים האלה.

אז וילדר איש נחמד, ולכן נכמר הלב למקרא הדברים שאמר לכתבת "הארץ", שבתוך שניות נכנסו לפנתאון התגובות ההורסות. לא נגעתי: "כל האירועים שנערכים בהיכל התרבות הם אירועים מסחריים", אמר , "גם כשמופיע אמן. מה ההבדל בין אירוע של אמן לאירוע של חברה? זו חברה מסחרית וזו חברה מסחרית".

ולקינוח : "מדובר באירוע תרבותי, עם הופעות. זה לא אירוע מסחרי, אין כאן מכירות". ובכן, לפניכם סקופ: הסוכנים של גינדי הזמינו 2,000 איש כדי לנגן בפניהם בכינור!

והייתה עוד תגובה בכתבה, מצחיקה הרבה פחות, שנמסרה מטעם עיריית תל אביב: "חברת היכלי התרבות היא חברה עירונית בעלת הנהלה ודירקטוריון עצמאיים, ויש להם יכולת לקבל החלטות ניהוליות באופן עצמאי". בהמשך השבוע העירייה הודיעה שנזפה קשות בהנהלת היכל התרבות (אז הם עצמאים, או לא?).

אח, הצדקנות. בעצם, חולדאי צודק: איש כנראה לא שאל אותו לפני שסגר את הדיל שבו היכל התרבות הפך להיכל הנדל"ן. בדיוק כמו במקרה של רני רהב, זו האווירה, רוח המפקד ששורה על העיר. או כמו שנכתב בשלט שהניפה אחת המפגינות שעמדו על המדרכה: "היכל התרבות גאה להציג: תזמורת גינדי בקונצרט למגדלים ופנטהאוז. מנצח: רון חולדאי". 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אדם טבע ועיר

צילום: עודד קרני

אביב לביא נולד ברמת גן ועלה לתל אביב בגיל 6, כותב ב"זמן תל-אביב" טור על חיים ירוקים בעיר, רוכב על אופניים ונושם עשן אוטובוסים אורגני

לכל הכתבות של אדם טבע ועיר

עוד ב''סביבה''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->