בגיל 79, דזמונד טוטו פורש מפעילות ציבורית
הארכיבישוף זוכה פרס נובל לשלום, שנודע במאבקו נגד האפרטהייד, החליט לצמצם את פעילותו העמוסה כדי לבלות עם בני משפחתו

הארכיבישוף דזמונד טוטו. צילום: אי-אף-פי
כאשר הוא מציין את יום הולדתו ה-79, מממש היום טוטו את הכרזתו מיולי האחרון, לפיה הוא החליט לצמצם את פעילותו בשל לוח הזמנים העמוס. הוא הסביר כי הוא רוצה לבלות יותר עם בני משפחתו ולצפות בקריקט, כמו גם לפנות מקום לדור חדש של מנהיגים.
"במקום להזדקן בחינניות עם בני משפחתי, לקרוא ולכתוב, להתפלל ולחשוב, יותר מדי זמן ביליתי בשדות תעופה ובמלונות", אמר הארכיבישוף.
לשכתו של טוטו מסרה לרשת סקאי כי הוא ימשיך את פעילותו במסגרת קבוצת "הזקנים", גוף של אישים ידועים שהקים נשיא דרום אפריקה לשעבר נלסון מנדלה כדי לטפל בסוגיות עולמיות דחופות. במסגרת הארגון ביקר טוטו בשנים האחרונות בדארפור, בישראל וברשות הפלסטינית.
ביקר בחריפות את ישראל
לאחר שהפך לכומר בכנסייה האנגליקנית ב-1960, החל טוטו לנצל את מעמדו כדי לצאת נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וכתוצאה מכך נעצר פעמים רבות. ב-1984 הוא קיבל את פרס נובל לשלום על מאבקו במשטר הגזעני.
באמצע שנות השמונים הוא המשיך להסתובב בין הכפרים בדרום אפריקה, כשהוא מקדם מדיניות של מאבק בלתי אלים באפרטהייד. ב-1986 הוא הפך לארכיבישוף השחור הראשון של קייפטאון.
במהלך הבחירות הדמוקרטיות הראשונות ב-1994, שסיימו את שנות האפרטהייד והעלו את מנדלה לשלטון, טבע טוטו את הביטוי "מדינת הקשת בענן" שממשיך לתאר
את דרום אפריקה עד היום.
לאחר הבחירות מונה טוטו ליושב ראש ועדת האמת והפיוס, הגוף שחקר את הפשעים של תקופת האפרטהייד, ולא פעם הוא התקשה להסתיר את רגשותיו כאשר אזרחים תיארו מעשי אלימות מחרידים. עם זאת, הוא הדגיש את הצורך לסלוח כי "כעס וטינה רעים ללחץ דם ולעיכול".
דזמונד טוטו התבטא לא פעם בחריפות נגד המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים. לפני שנתיים הוא חקר מטעם מועצת הזכויות האדם של האו"ם תקיפה ישראלית בבית חנון שברצועת עזה ב-2006 וקבע כי "ייתכן שמדובר בפשע מלחמה".
טוטו גם הביע תמיכה בהצעה שהועלתה באוניברסיטה ביוהנסבורג לנתק את הקשרים עם אוניברסיטת בן גוריון. בסופו של דבר התקבלה בשבוע שעבר הצעת פשרה שכללה את המשך היחסים עם ישראל לצד קריאה לשתף פלסטינים בפעילות המחקרית של האוניברסיטה.