שר הביטחון דיין: נילחם עד המוות
ביום השלישי למלחמת יום כיפור יצא צה"ל למתקפת נגד בסיני. הדיווחים היו מבולבלים ורה"מ גולדה זעמה: "מצבנו בתעלה - הורע או שופר?"
רה"מ, גולדה מאיר: איך מצב הכח של האנשים?
ר/א בר לב: אתמול בלילה עברתי בין החטיבות. ההרגשה היתה טובה. עשו עבודה רצינית. רפול השמיד 150 טנקים. חטיבה 7 השמידה 120 טנקים. הם (הסורים) לא כל כך בורחים. אין מצב של של התמוטטות. הם לא לוחמים טוב כמונו, אבל הכמויות הן עצומות.
השר י. אלון: חיים ואני הגענו למסקנה שהגיע הרגע להפעיל שלב נוסף של הפעולות. כוונתי להפצצה שיטתית של מטרות אסטרטגיות. יכול להיות שזה יעזור לרכך את העקשנות הסורית.
ר/א בר לב: מה קורה בתעלה?
תא"ל י. ליאור: כרגע ברן ירד דרומה, ומנסה לתקדם לאורך הסוללה ולהתחבר למוצבים התפוסים. אריק מבצע התקפה בדירוג מסויים. התכנית שהתגבשה אחרי התייעצות עם גורודיש ואריק, שהוא יתחיל מ"החווה הסינית" ויירד דרומה. בסביבות 15:30 החל אריק מופיע עם האוגדה והתחבר עם ברן שהגיע אליו. בדרך הם חיסלו חטיבת חי"ר פלוס טנקים וזחלמי"ם. אלברט גמר בינתיים את התחמושת. במשך הלילה הוא קיבל חטיבה טרייה, לחץ כל היום, הסתער והגיע עד לתעלה. עכשיו אלברט הורחק, המצרים שמעו זאת והתחילו ללחוץ עליו, אך הוא נסוג וכרגע, לקראת הלילה, ייצבו מחדש הקו: ברן, אלברט ואריק.
רה"מ גולדה מאיר: רק בבוקר היה צריך "להחזיק" את אריק.
מר צ. זמיר: היתה אי בהירות איפה ברן נמצא.
רה"מ גולדה מאיר: זה לא הסתבר מדברי דדו ואני לא חושבת שדדו משלה את הממשלה, הוא אומר, הם מבקשים לעבור. אם לא תהיה ברירה, לא תהיה ברירה, אבל זוהי אשליה. אז.
מר צ. זמיר: לא זה אמרתי. השאלה של חיים היא: איך משיגים עתודה של 100 טנקים.
רה"מ גולדה מאיר: בקו כזה תשיג עוד 100 טנקים. אני לא מבינה מה זה טנק אבל אני חושבת שאני מבינה את המנטליות המצרית. הם הריחו דם, ואז אדרבא. אני רוצה לדעת: מצבינו בתעלה - הורע, או שופר? מאז הצהריים?
מר צ. זמיר: הרושם שלי שהמצב לא השתפר. לא שמעתי מדדו. שמעתי מגנדי. צריך ליצור הכרעה באחת הגזרות. הבעיה, בעיית תוספת טנקים.
שהב"ט מ. דיין: קודם רקע. לפי מיטב הערכתי אין לנו סיכוי טוב בצליחה; וכדאי בתקופה הקרובה לא רק לא לעבור, אלא גם לא להתקרב ולזרוק את המצרים. נוציא את הנשמה וזה לא ישנה. כל המעוזים מוקפים. לא נשאר אף מעוז אחד שאינו מכותר, חוץ מ"בודפסט". לא רק שהם לא יכולים להחזיק, הטנקים לא יכולים להגיע אל המעוזים. יאבדו יותר הרוגים וטנקים מאשר האנשים במעוזים. אי-אפשר לעבור עם הטנקים אל המעוזים. ברן ניסה פעמיים לגשת לתעלה, פעמיים לא הצליח. איבד 50 טנקים בשטח על אנשיהם.
הכוחות ברמה נלחמים טוב. יש הוראה: לא נסוגים בגולן. נילחם עד מוות ובלבד שלא נזוז. המהלך המשמעותי עתה הוא הריסת הכוח הסורי. נבלום בכל מחיר. הבוקר זה הולך טוב. אני מציע ומבקש לאשר: הפצצות בתוך דמשק.
רה"מ הגב' מאיר: בתוך העיר?
שהב"ט מ.דיין: בתוך העיר ובסביבה, לשבור את הסורים. הם יורם עלינו "פרוגים" כבר יומיים. צריך לצאת מהמצב הזה שאנו נמצאים בו. לדדו אין כוח ללכת ביבשה על דמשק. אין לנו טור, אפילו להטעיה. יש לנו עתה אותו מספר טנקים כמו בששת הימים. הטנקים נשחקים.
ר"א ד. אלעזר: תעלה. מצבנו קשה. מצבנו יכול להיות יותר טוב, רק אם יהיה לסורים יותר קשה. מצבם של הסורים יותר טוב. להם יש רזרבות. לא הבאנו אותם לשבירה מוקדמת. אך סוריה יכולה להישבר לפני המצרים. החבר'ה בגולן כרגע יותר אופטימים. בלילה היה לחץ קשה, עמדו בו. יכול להיות שהסורים אינם יכולים לעשות מאמץ נוסף. המאמץ הסורי הוקטן. הם ניסו אותם. ברמת הגולן יש 800-400 טנקים סוריים שרופים. מ.פלד מדווח שבציר אל-על - רפיד הוא השמיד 150 טנקים. חטיבה 7 דפקה למעלה מ-120 טנקים. יש הצטברויות של כמויות גדולות מאוד. סוריה במצב רעוע. התקפת דמשק חיונית בשביל שבירת סוריה.
רה"מ הגב' מאיר: אם נפציץ את דמשק, האם הם לא ינסו.
שהב"ט ו-הרמטכ"ל: שינסו.
רה"מ הגב' מאיר: אין דברים שאנו יכולים להתחיל בסביבת דמשק?
האלוף א.יריב: יש. השאלה מה תהיה השפעתם.
רה"מ הגב' מאיר: דמשק זה כתוצאה מהמשך של משהו, אם זה רק אפשרי.
ר/א ד. אלעזר: זה אפשרי. אבל לא בזאת אני רוצה.
רה"מ הגב' מאיר: דיברנו, אם נגיע למלחמה, חשמל וכו'.
ר /א ד. אלעזר: אני רוצה בזה, אבל קודם דמשק, ביחד. אני מחפש את ה-Break through. הדרמטיזציה של תפנית. תפנית משיגים בלחצים. אם זה מפקדה, ארמון הנשיאות, אסד.
שהב"ט מ. דיין: "הבעיה שלנו שאנו צריכים ללכת על התעלה, ושם דופקים אותנו. רוצה להפליג יותר בהרהורים. צריך לגייס גילאים יותר מבוגרים, לקנות נשק, המלחמה לא תימשך זמן קצר. המלחמה תימשך. הרוסים יעשו וטו. במחשבות כלליות, אני רוצה גיוס יהודים מחו"ל. לקנות נשק אנטי-טנקי, קורסים קצרים לשריון. להיכנס לתקופת מלחמה ארוכה.
גיוס מקסימלי. לעשות בדיקה של דרגי הפיקוד - אני לא בטוח שאלוף פיקוד הדרום יוכל להשתלט על זה כשאריק תחתיו וכו'. את המפקדים הטובים ביותר אני מוכן לקחת בחזרה. את טובי המפקדים לגייס, את מוטי, את חיים אם הוא מוכן.
לגייס אנשים עם אוטוריטה וניסיון. צריך לבנות על יכולת כזו. יש לנו קשיים. אני לא מאשים. פעם ראשונה בחרמון איבדנו 70 איש, אחר כך תקפנו
הרבה אמיתות שלנו נתבדו:
1. ההנחה שנוציא את סוריה מהמלחמה בחצי יום מהאוויר.
2. הערכות המודיעין. ייכנסו למלחמה או לא, איך יילחמו וכו
3. ההנחה שאם יקימו גשרים, אנו עם השריון נכה בהם. אנו יודעים איפה הם עושים את הגשרים, ואין אנו עושים להם כלום.
יש מציאות חדשה וצריך להתארגן ולפעול לפיה.
אלה מחשבותיי הכלליות, האומרות לנו מה טוב. אולי אפשר לקחת את פורט סעיד, אבל אם יתברר שזה לא קל, לא נלך. נגמור עם הסורים ונשב שמה. אי אפשר לזרוק עכשיו את המצרים מקו התעלה.
ר/א ד. אלעזר: (08:25) תקיפת דמשק רק ב-11:55.
שהב"ט מ. דיין: הממשלה אם כך רק ב-10:30.
ר /א ד. אלעזר: הניסיון שלנו לזרוק את המצרים לא הצליח. לנו לא הייתה תמונת הקרב האמיתית. כשישבתי בממשלה קיבלתי דיווח שברן השתלט על גשר, מבקש רשות לחצות. התמונה שהצטיירה הייתה לא נכונה. לא התבצעה התוכנית, היא לא הצליחה. שלושה דברים ניתן לעשות:
1. אזור פורט סעיד, שאתמול השמדנו בו את הטילים. יכול להיות שהיות שיש לנו פה שליטה, ואין עד עכשיו עוד טילים, זה אזור שאנו יכולים לחרוש בו ואולי אפילו לכובשו. נתתי פקודה לפיקוד דרום לתכנן זאת להלילה. אבדוק לקראת הערב אם זה ניתן לביצוע. אני בעד לכבוש את פורט סעיד הלילה. זה מעט כוח, זה לחץ על המצרים. אני מחפש עליהם לחצים. אם ייגמר טוב בדמשק, אבקש על קהיר.
2. אוגדות אלברט וברן תהיינה בהגנה. להיערך ולהתארגן. משה צודק, יש אמיתות שהתבדו. יש אמיתות שלא העמדנו במבחן. בניגוד לכל התוכניות (עניין המנע). אילו תקפנו שש שעות קודם את סוריה וחיסלנו את חיל האוויר הסורי, עוד לא היה לנו פנאי לקחת את כל חיל האוויר ולהכות את השדות הסוריים. האמת היא שלא יכולנו לממש את הדוקטרינה.
3. אוגדה שלנו יכולה לזרוק ראש גשר החוצה. היא אוגדה שיצאה מהמחסן לקרב. לא הפסקנו פה ושם להצטייד, נכנסנו לקרב הזה בלחץ עצום וזה יצר סיטואציה קשה מאוד. שתי אוגדות בהתארגנויות, אני מקווה שהיום לא תהיה עליהן התקפה ממשית. האוגדה של אריק מתארגנת. קיימת אופציה לאפשר לאריק תקיפה. המצב של הרגע הזה, זה לא טוב ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם