כביש חדש, דרך ישנה
הניסיון בעולם, וגם בישראל, מלמד כי סלילה של כבישים חדשים מעודדת ביקוש רדום לנסיעות ברכב הפרטי ואת השימוש בהם. צריך לנהוג אחרת
הכבישים הסלולים בישראל מהווים כ - 11% מסך השטח הבנוי של מדינת ישראל. העובדה כי כיום מתוכננים עוד אלפי קילומטרים רבים של כבישים בישראל, מחייבת בחינה מחודשת של אלה טרם נסללו.
כבישים מתוכננים אלה ברובם אינם תואמים את מגמות התכנון המקובלות והעדכניות. מדובר בכבישים שלא בהכרח נמצא להם הסבר תחבורתי הגיוני, ושיש להן חלופות העונות בדיוק על אותן מטרות תחבורתיות שלשמן נועדו. חלופות אלה כוללות שדרוג מערכת דרכים קיימת/מתוכננת סמוכה, הסטה של הדרך מלב השטח הפתוח הרגיש מבחינה סביבתית או גריעה מוחלטת. כבישים אלה, לו יסללו, עלולים לגרום לפגיעה הן באדם, על ידי זיהום אוויר, רעש וצמצום שטחי הבילוי והפנאי שלו, והן בסביבה ובמערכות הטבעיות.
נכון לשנת 2009, מספר כלי הרכב הפרטים עומד על קרוב ל - 1.9 מיליון ואלה מהווים למעלה מ - 80% מסך כלי הרכב המנועיים בישראל, העומד על כ - 2.4 מיליון. יש הטוענים כי כדי שניתן יהיה להתגבר על הגידול המתמיד במספר כלי הרכב המנועיים - בעיקר הפרטיים ועל הנסועה והגודש בדרכים, נדרשת סלילת כבישים חדשים. אולם הניסיון בעולם, וגם בישראל, מלמד כי סלילה של כבישים חדשים מעודדת ביקוש רדום לנסיעות ברכב הפרטי ואת השימוש בו. סלילת כבישים חדשים מהווה פתרון נקודתי המוגבל בזמן ובשטח. הפיתרון לביקוש ההולך וגובר לנסיעות צריך להיות על דרך עידוד תחבורה ציבורית ומערכות יעילות להסעת המונים, ניהול נכון יותר של ההיצע והביקוש לנסיעות ובאמצעות מערכות תחבורה משלימות, כגון - אופניים, תחבורה דו-גלגלית כמו גם הליכה ברגל, ולא באמצעות סלילת כבישים חדשים.
בעוד שבמדינות רבות בעולם כבר הפנימו את היתרונות והתועלות של העדפת התחבורה הציבורית, הרי שבמדינת ישראל הרכב הפרטי עדיין משמש אמצעי נסיעה עיקרי, מתוכננות ונסללים כבישים חדשים התורמים להגברת השימוש בו, והנזקים כתוצאה מכך לעיתים אף אינם ניתנים
מערכות התחבורה הציבורית מהוות אמצעי לפיתוח כלכלי, הזדמנויות לתעסוקה, למגורים, למסחר ולפנאי. למערכות התחבורה הציבורית משמעויות סביבתיות רבות, וביניהן, צמצום ההשפעות בריאותיות על בני האדם, צמצום פגיעה בשטחים פתוחים וצמצום הפגיעה במערכות הטבעיות.
פיתוח רשת תחבורה המשפרת את הגישה לאזורים חדשים מעודדת בנייה ומגורים בפרברים. הבנייה בפרברים והתשתיות המשרתות אותם, יוצרת דרישה גדולה לשטח פתוח. החיים בפרברים מרחיקים את התושבים ממקומות העבודה שבערים. שיפור דרכי הגישה והמרחק בין מקום המגורים לעבודה מוביל לעלייה בשימוש בתחבורה פרטית, לגודש בדרכים ולהגברת הלחצים על השטחים הפתוחים בכדי לפתח דרכים נוספות.
פיתוח תשתית מערכת התחבורה מהווה פגיעה גם במערכות הטבעיות הייחודיות של ישראל. סלילת דרכים פוגעת בפני הקרקע הטבעיים ועל ידי כך משנה את דפוסי זרימת הנגר, קוטעת בתי גידול, מביאה לקיטוע אוכלוסיות וחברות חי וצומח, ומשנה את הנוף הטבעי. בישראל, ששטחה הולך ומצטמצם, אין מקום לקידום כבישים חדשים בהיקפים גדולים, כשמשמעותם הסביבתית כה חמורה.
הכותב, אריק טפיירו, הוא רכז תחבורה ותשתיות בחברה להגנת הטבע
מחר (ד') יצוין בארץ יום התחבורה הציבורית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם