מזל טוב: החברה הקיבוצית בת 100
עשרה עשורים לאחר שהקימו 12 צעירים צורת התיישבות שיתופית ליד הכנרת בשם דגניה א', מבקשים בקיבוצים: "אל תמהרו להספיד אותנו"

יותר מ-6,000 אורחים יגדשו הערב (ב') את "אם הקבוצות" במסגרת המופע המרכזי של התנועה הקיבוצית. דגניה הוקמה בשנת 1910 והייתה לקבוצה הראשונה ואב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא "קיבוץ".
מאה שנה בדיוק עברו מאז עלו בשנת תרע"א שתי בחורות ועשרה בחורים לאזור הכפר הערבי אום ג'וני, שליד נהר הירדן, והקימו "קומונה" עצמאית המבוססת על שוויון, ללא מנצלים ומנוצלים.
לאחר שנתיים עברה הקבוצה לנקודת הקבע במוצא הירדן מהכנרת, שם היא נמצאת עד היום. מאז הוקמו עוד 273 קיבוצים מהגולן ועד הערבה, ולמרות הטלטלות, ההפרטות והעזיבות, מונה התנועה הקיבוצית 126,700 חברים.
לרגל החגיגות יוקם מחדש בקיבוץ גן הפירות של ד"ר ארתור רופין - גן ניסויי לגידול פירות טרופיים בארץ ישראל, שהקים איש הסוכנות ואחד מראשי הציונות.
כשנסע הדוקטור בשנות ה-30 לדרום אמריקה, הוא החליט לנסות
רופין לא ויתר: בשנת 1935 הוא ביקר שוב בדגניה והציע לחברים לטעת גן לאקלום עצי פרי סובטרופיים. בעזרת המכון לחקלאות הוקם הגן שנה מאוחר יותר והפך לאחד מסמליו של הקיבוץ, כולל עצים טרופיים כמו אבוקדו, אנונה, ליצ'י, פפאיה ועוד.

"בגן נערכו ניסיונות שונים ואסור היה לקטוף את פירותיו", נזכר אתמול יובל שיאון, יו"ר עמותת ראשוני דגניה. "אני זוכר בצעירותי ניסיונות של הילדים להיכנס ולטעום מהפירות".
אלא שהגן נעקר בשנות השישים ובמקום שבו שכן נבנו בתי מגורים. השנה החליטו בדגניה להקימו מחדש ולכלול בו שלושה מעגלים: עצי הפרי שהיו בגן המקורי, ענפי חקלאות שהיו בדגניה בעבר וענפי החקלאות של דגניה היום.
"אנו רואים בגן סוג של הוקרה לארתור רופין", סיכם שי שושני, מזכיר דגניה א' ומי שמוביל את החגיגות, "זה חלק מהמשימות שנטלנו על עצמנו במסגרת אירועי המאה לתנועה הקיבוצית".
זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית, הוסיף אתמול: "מיהרו להספיד את הקיבוץ. לאחר שני עשורים של משבר חברתי-כלכלי בקיבוצים מורגשת מחדש צמיחה במרביתם. זו מתבטאת בהצטרפותם של כ-3,000 חברים חדשים ובייצובם הכלכלי של מרבית הקיבוצים. חזרתם של הקיבוצים היא בשורה חשובה למדינת ישראל ותגבור לחוסנה".
