זה לא אותו העמק
ה"ג'יי סטריט" נתפס בשקר מביך, אבל זו לא הבעיה הגדולה ביותר שלו
הגענו ל"אחרי החגים", שזה כמעט כמו להגיע לימות המשיח, רק בקטן. למיטב זיכרוני, אפרים קישון טען כי "יהיה בסדר" פירושו אסון מתקרב. "תיכף" שווה כמה שעות. "סמוך עליי", משמעותו הדבר בלתי אפשרי ו"אחרי החגים" - לעולם לא. אני חולק על דעתו של ההונגרי הגדול, משום שאני טיפוס אופטימי. עצלן אמנם, דחיין סדרתי ונטול מוטיבציה ממשית לשינוע עכוזי הכבד, אבל "אחרי החגים", במילון הפרטי שלי, פירושו כיסופים וערגה ארוגים בנימה של חומרנות פעלתנית והבטחה לעשייה.
ואכן, באווירה אופטימית ומעשית זו עליי לפתוח במעשייה ולגלות כיצד כמעט הפכתי בן לילה לתחקירן מסוקס. אומר את האמת, תהילתי העיתונאית, אם יש לי כזו בכלל, אינה קשורה בתחקירים מורכבים ואמיצים או סקופים מהדהדים. אני כתבן סיפורים, דעות, מעשייס שעניינם לופטגשפטן. בלי הצטנעות מיותרת ברור לי, כי מי שנכנס לבית המלאכה שלי בא לקרוא את דעתי ואני מקווה שהם נהנים מהדרך.
בכל אופן, כדרכי בקודש, התחלתי את מסעי על המקלדת במשחק באבלס ושיטוט אקראי ברשת. עברתי בין אתרי החדשות, מ"פוליטיקו" וה"הפינגטון פוסט" האמריקאיים ועד רוטר הישראלי. כולם עסקו בסיפור המביך על הלובי היהודי שמאלני אמריקאי, "ג'יי סטריט", שנתפס בקלקלתו. נשמת התחקירן שמעולם לא הייתה לי ניצתה. ה"ג'יי סטריט" היא שדולה יהודית אמריקאית שעמדותיה שמאלה לשלום עכשיו. השדולה הוקמה במגמה להוות אלטרנטיבה יונית ללובי הפרו ישראלי, איפא"ק. במידה רבה, אפשר להצביע על ה"ג'יי סטריט" כמי שדחקה ודוחקת בנשיא אובמה להפעיל לחץ על ישראל ולכפות הסדר בניסיון נואל לסלול כביש עוקף לדמוקרטיה הישראלית. לדידי, מילות המפתח בנוגע לשדולה הן צביעות, התחסדות וצדקנות. עכשיו מתברר גם ששקרנות.
במה דברים אמורים? בתחקיר מעורר הדים שערך עיתונאי ה"וושינגטון טיימס", אלי לייק, התברר מחשיפת טופסי המס של השדולה כי אחד התורמים הוא לא אחר מאשר המיליארדר ג'ורג' סורוס. וזאת, בניגוד גמור להצהרותיה הפומביות של הקרן.
על פי הדוח, סורוס וילדיו תרמו בשנה שעברה 245 אלף דולר ל"ג'יי סטריט". סורוס, לשעבר שוורץ, הוא פרדוקס. מחד, ספקולנט חסר רחמים שמוטט במו ידיו את כלכלת מלזיה, ומאידך, ליברל שמאלני המבקש לקדם סדר יום רדיקלי. הפילוסוף האולטרה שמאלני סלבו ז'יז'ק הגדיר אותו: "חצי יום סורוס עוסק בניצול חסר רחמים, הורס את חייהם של מאות אלפים, אפילו מיליונים, ובחצי היום השני הוא מחזיר חלק מכספו בפעילות פילנתרופית".
"מוצאי היהודי מעולם לא בא לידי ביטוי בנאמנות שבטית", הסביר פעם סורוס את יחסו לישראל. במשך שנים
אולם זה רק קצה הקרחון. מיד עם כינונו יצא ממשל אובמה במסע צלב כנגד תרומות מגורמים זרים לגופים אמריקאיים. והנה, כמה לא מפתיע, בחצר האחורית שלו נחשף כי אחת התורמות המרכזיות ל"ג'יי סטריט", השדולה החביבה עליו, היא גברת בשם הבלתי ניתן להגייה, קונסולסיון אסדיקול, ממחוז "עמק השמחה" בהונג קונג, שתרמה 811,687 דולר בשנת 2009. מיהי קונסולסיון לעזאזל? מדוע שסינית אלמונית (ממוצא פיליפיני) תתרום כל כך הרבה כסף לשדולה יהודית שמאלנית? מה יש לה נגד נתניהו?
בן עמי יצא להסביר. לטענתו, הגברת אסדיקול העניקה את התרומה על פי בקשת הפילנתרופ האמריקאי, ויליאם "ביל" בנטר מפיטסבורג, מנכ"ל חברת Acusis (חברה לשירות רפואי). "היא מנסה להפוך את המזרח התיכון ל"עמק השמחה", הבהיר בן עמי. או-קיי, אז הסינית העבירה את התרומה לאחר השתדלות של בנטר, אך מיהו בנטר הלז? ומה הקשר שלו לסיפור הישראלי-פלסטיני?
על פי המידע הגלוי, בנטר הוא מתמטיקאי גאון שפיתח תוכנה המעלה מודל לחיזוי תוצאות מרוצי סוסים בהונג קונג. מדובר בשוק הגדול ביותר בעולם מסוגו. מיליארד דולר בשנה. אולי משם מכיר בנטר את קונדי, היא הרי תושבת "עמק השמחה", האזור בו ממוקם מסלול מרוצי הסוסים החשוב והיוקרתי בהונג קונג. בנטר נחשב בעולם כמומחה מספר אחד להימורי סוסים בעולם. טיפוס שרשויות ההימורים בהונג קונג אוסרות עליו להמר דרך הטלפון. אבל בשביל זה יש חברים. על פי ההערכה צנועה, מר בנטר עושה 260 אלף דולר על כל מירוץ. יש 600 מרוצים בשנה. תעשו לבד את החשבון.
במובן הזה, לבנטר, סורוס ול"ג'יי סטריט" יש מכנה משותף. בנטר מהמר על סוסים, סורוס על כלכלות, וה"ג'יי סטריט" על החיים של הילדים שלנו. משיטוט בפורומים וחיפוש בגוגל מתברר כי מר ביל בנטר קשור בתאגיד ראנד מפיטסבורג. על פי "ויקיפדיה", תאגיד ראנד הוא ארגון ממשלתי אמריקאי המאגד צוותי חשיבה. ב-1946 הוקם התאגיד כצוות ייעוץ לחיל האוויר האמריקאי, אך מאז התרחב וכיום מעסיק 1,600 עובדים המספקים ייעוץ וניתוח לגופים ממשלתיים ומסחריים. אנשי ראנד פיתחו רבים מהעקרונות ששימשו לבניית האינטרנט. המציאו ופיתחו שיטות לניתוח מערכות. תרמו רבות לתוכנית החלל האמריקאית והיו חלוצי הפיתוח ושימוש במשחקי מלחמה (כולל תורת המשחקים).
חובבי קונספירציות הזויים ושאינם הזויים, טוענים בעקביות כי תאגיד ראנד מנהל בפועל את העולם וכי מדובר בזרוע התערבות של הממשל בנוסף על הסי-איי-אי טוב, אז בנטר מייעץ במסגרת התאגיד, משדל סינית עשירה לתרום לג?יי סטריט ומהמר על סוסים. זה לא מספיק, צריך עוד פרטים.
שוב אני נכנס ל"ויקיפדיה", חופר וכלום. אף מילה על בנטר ביל או על ויליאם בנטר. מוזר. אפילו בדיחה כמוני זכתה לדף ויקיפדיה, אז גדול מהמרי הסוסים בעת החדשה לא שווה כמה מילים? השעה כבר מאוחרת, אני יורה לכל כיוון כשאני מגלה שבנטר הוא אחד התורמים של "ויקיפדיה". האם יש קשר להיעדר אזכורו באנציקלופדיה החופשית ברשת? איש מסתורין אמיתי. רב הנסתר על הגלוי. בסוף נכנעתי, אני תחקירן עלוב, זו עבודה לאמ"ן מחקר, למוסד או לקלמן ליבסקינד.
הלכתי למקום שאני מבין בו. גיליתי את מקור השם "עמק השמחה", השכונה של התורמת הסינית ואתר מרוצי הסוסים. מתברר שהשטח היה, בתחילת ההתיישבות הקולוניאלית הבריטית, ביצה רעילה שגבתה את חייהם של רבים. העמק הפך לבית קברות ענק. וכשם שהבא לבית העלמין בבית שמש מתקבל בשלט "ברוכים הבאים לארץ החיים", כך שונה שם העמק ביופמיזם ל"עמק השמחה". היסטוריה שמעניקה פרספקטיבה אירונית לדברי ג'רמי בן עמי, על פיהם הגברת תרמה ל"ג'יי סטריט" כי "היא מנסה לעשות את המזרח התיכון לעמק השמחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם