תקועים בעבר
אחרי שנה וחצי של אפס הישגים אולי הגיע הזמן שג'ורג' מיטשל ילך הביתה. ואולי צריך בראש צוות השלום דווקא מישהו שעוד לא הצליח אף פעם
שהרי מיטשל הוא איש של הצלחה מוכחת. הוא האיש שהצליח לארגן הסכם שלום בצפון אירלנד. וכמו שהוא מזכיר לאותם טרדנים, גם במשא ומתן ההוא, "היו 700 ימים של כישלון ויום אחד של הצלחה". גם שם, בצפון אירלנד, מיטשל מזכיר, "נשאלתי אולי מאות פעמים, מתי אני עוזב כיוון שהמאמץ נכשל".
עובדתית - מיטשל צודק. הוא אכן התעקש והצליח. הוא אכן התגבר על הספקנים, על הדברנים, על המושכים בעט, על מי שממהרים לפטר ולהדיח ולהודיע על כישלון. הוא "איש טוב", זה מה שכולם אומרים. כל מי שהתקשרתי לבקש ממנו לסכם את הקדנציה שלו. "איש טוב, אבל". תמיד גם היה שם אבל.
ממילא, מיטשל כנראה צריך ללכת. אחרי שנה וחצי של זמן מבוזבז, אחרי שאפשר למנות לזכותו אפס הישגים, ביום שבו הבנייה בהתנחלויות כביכול מתחדשת, אבל לא באמת, והשיחות שוב במשבר צפוי שעוד ייצאו ממנו - אחרי כל אלה צריך לומר בגלוי: צוות השלום של אובמה, ומדובר בעיקר על מיטשל וחבורת עוזריו, איננו צוות מוצלח.
אגב, זה אחד הנושאים היחידים שגם ישראלים וגם פלסטינים בכירים מסכימים עליו. לא משום שמיטשל לא הצליח להתגבר על המשברים שיצרו ישראל והפלסטינים, לא משום שלא שכנע את ישראל והפלסטינים, לא משום שלא גישר על הפערים בין ישראל והפלסטינים, לעשות את כל אלה קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי. הבעיה עם הצוות של מיטשל חמורה הרבה יותר: הוא זה שגרם לרוב המשברים, הוא זה שטרפד כל אפשרות להתקדמות, הוא זה שטיפס על העצים הלא נכונים וירד מהעצים הלא נכונים, ועשה כל מה שאפשר בעיתוי הלא נכון.
"להחליף את צוות השלום"
ואולי הבעיה היא באמת צפון אירלנד. או, ברמה כללית יותר, הנטייה המובהקת של אנשי ממשל אובמה העוסקים בנושא הישראלי להיות תקועים בעבר, במקום להתייחס להווה כפי שהוא. כך היה עם יועצו הקרוב של הנשיא, ראש מטה הבית הלבן, רם עמנואל, שהסתער על התפקיד ועל ממשלת ישראל כאילו הוא ממשיך את הקדנציה שלו בבית הלבן של קלינטון, בשנות התשעים, וכאילו גם נתניהו ממשיך את הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה בשנות התשעים, כאילו תהליך השלום יכול להימשך היכן שנתקע אז.
ואותו דבר מיטשל, רק שבמקרה שלו מדובר בהמשך הקדנציה מצפון אירלנד. הספקנים אותם ספקנים, הסרבנים אותם סרבנים, הדווקנים אותם דווקנים. ולמיטשל, על פי חשבונו שלו, עדיין נותרו בערך 300 ימים של כישלון עד שיגיע אותו יום אחד של הצלחה
שבעבורו הוא צובר מיילים בכרטיס הנוסע המתמיד שלו. אם לא אכפת לכם להתאזר בסבלנות.
לממשל אובמה אין סבלנות, גם אין זמן. הוא עובר בימים אלה טלטלה שרק החלה. יועצים כלכליים מרכזיים כבר נטשו. גם יועצים פוליטיים חשובים, בהם עמנואל, בדרכם הביתה. התפקידים שוחקים, הלחץ גדול, המשכורות בחוץ מפתות. חילופי אישים באמצע הקדנציה הם עניין של שגרה בכל ממשל אמריקאי, וככל שמתברר שהממשל שרוי במשבר פוליטי, כך מובטח שמספר העוזבים יהיה גדול יותר.
המפלגה הדמוקרטית מכרסמת ציפורניים בציפייה למפלה בבחירות בנובמבר, ולאחריה יילחצו מקבלי ההחלטות בממשל אובמה, ובראשם הנשיא, על כפתור הריסטרט. באותה הזדמנות, כדאי להחליף גם את צוות השלום. אולי צריך בראשו מישהו שעוד לא הצליח אף פעם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם