פוסט פוסט ציונות
הבאת הכיבוש לסיומו והקפאת ההתנחלויות הם עקרונות הכרחיים לעתידה ולחוסנה של הציונות
הבאת הכיבוש לסיומו תוך שמירה על צורכי הביטחון הלגיטימיים שלנו הוא עיקרון הכרחי לעתידה ולחוסנה של הציונות. הציונות לא תתעצם מהסברה וחינוך על תולדות הציונות, אלא בהיותה ביטוי לערכיות מוסרית.
הדרישות המשפטיות והמוסריות מישראל אל מול הכיבוש הן ברורות: הכיבוש הוא לגיטימי רק אם הוא תוצאה של מלחמה צודקת; אם הוא זמני; אם נעשים מאמצים עקביים וכנים לסיימו, בלי להתפשר על אינטרסים לגיטימיים של ביטחון לאומי; ואם אנחנו נמנעים מפעילויות שאינן ביטחוניות אשר מקשות על המאמצים להביא את הכיבוש אל קצו.
כיבוש העם הפלסטיני, אשר נבע מהגנה עצמית במלחמת ששת הימים, עונה על סטנדרטים אלו, כל עוד אנו עושים מאמץ מתמיד ואמיתי להביא לסופו. אמנם הסכם שלום דורש שני צדדים, אך חובתנו המוסרית והמשפטית היא
לוודא שאנו עושים הכל כדי למלא את חובותינו.
זהו ההקשר שבמסגרתו עלינו לבחון את סוגיית הקפאת הבנייה. כל הרחבה של התנחלויות חוץ מאלו שבתחומי ירושלים, גוש עציון, מעלה אדומים, ואריאל מערערים את האמיתות של המחויבות שלנו להביא את הכיבוש אל קצו ומנוגדים למשפט ולמוסר מה יכולה להיות ההצדקה להרחיב באזורים שמהם אנו מחויבים לסגת? המשך ההתרחבות מחוץ לגושי ההתנחלויות מתפרש באופן לגיטימי כערעור מחויבותנו להביא לסוף הכיבוש.
חשוב שנכיר שהעניין המהותי שעל הפרק הוא מה אנו כישראלים ואנו כיהודים רוצים להציב כמדיניותה של ישראל על פי חזוננו הציוני וערכינו היהודיים. ארצות הברית והקהילה הבינלאומית עשויות להצליח להשאיר את הפלסטינים במשא ומתן. עם זאת, בהתייחסותנו להרחבת ההתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות כאל שאיפה ישראלית אנו מחלישים את הציונות מבפנים ומערערים במו ידינו את ערכה של הציונות ומחויבותם של רבים מאזרחי המדינה ויהדות העולם למפעל הציוני.
הגיע הזמן לשינוי תפיסתי. עתידה של ישראל והציונות מחייב אותנו להבין כי לעתים האויב הגדול ביותר נמצא בתוכנו וכי החיוניות והלגיטימיות של ישראל תלוייה בכוחנו המוסרי.
שלום מצריך הסכמה של שני הצדדים. עם זאת, הפיכת החברה הישראלית לחברה יהודית המעוררת השראה ומשמיעה קול מוסרי ברור ואצילי - תלויה בנו בלבד.
הכותב הוא רב, דוקטור ונשיא מכון שלום הרטמן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם