משאל העם בטורקיה: העיניים לעבר 2011
האזרחים מצביעים על תיקוני חוקה שצפויים להעניק כוח רב יותר לממשלת ארדואן, ומהווים מבחן חשוב לקראת הבחירות הקרובות. פרשנות
החוקה הטורקית הנוכחית נוסחה ב-1982 על ידי מבצעי ההפיכה הצבאית של 1980. ממשלת ארדואן עשתה בשנים האחרונות מאמצים, שטרם נשאו פרי, להחליפה בחוקה אזרחית חדשה. בינתיים, מביאה הממשלה לאישור הציבור תיקונים ל-26 סעיפים בחוקה העוסקים בחיזוק סמכויות הפרלמנט ובזכויות אזרח.
רבים מהתיקונים המוצעים – כגון אלה העוסקים בזכויות עובדים, נשים, ילדים ונכים – מקובלים על מרבית שכבות העם. ואולם, מספר מצומצם של סעיפים מציעים שינוי במעמד הצבא ומערכת המשפט, ומעוררים סערה ציבורית של ממש.
בעשור האחרון, בצל תהליך הרפורמות להצטרפות לאיחוד האירופי, הוגבלה משמעותית מעורבות הצבא במערכת הפוליטית. התיקונים המוצעים לחוקה יעמיקו תהליך זה בכך שיגבילו את סמכותם של בתי המשפט הצבאיים, ויאפשרו גם העמדה לדין של אנשי צבא בבתי משפט אזרחים.
במערכת המשפט נשמר עד כה המונופול החילוני-כמאליסטי, ובתי המשפט אף פסלו מספר ניסיונות חקיקה שהוביל ארדואן. תחת השינויים המוצעים יישבר מונופול זה. בידי הממשלה תופקד סמכות נרחבת יותר לגבי מינוי שופטים ותובעים, ומבנה בית המשפט לחוקה ישתנה כך שיכיל שופטים רבים יותר, שייצגו גם מגזרים ואינטרסים אחרים.
49.5 מיליון טורקים פוקדים היום למעלה מ-151 אלף קלפיות כדי להצביע במשאל העם השישי בתולדות המדינה. משאל העם ייערך בתאריך סמלי, ביום השנה ה-30 להפיכה הצבאית של 1980, אשר אחד משינויי החוקה המוצעים מבטל את החסינות המשפטית שניתנה למחולליה.
בצל תאריך זה, מתקיים בטורקיה קרב עיקש בין התומכים בשינויי החוקה לבין המתנגדים להם. מערכת הבחירות מתאפיינת בהתקפות אישיות ובהאשמות הדדיות, בעוד שמרבית הציבור אינו בקיא בסוגיות המהות שבבסיס הרפורמות, ועתיד להצביע על פי העדפותיו הפוליטיות הרגילות.
מחנה התומכים מורכב בראש ובראשונה מתומכי ארדואן ומפלגתו, אשר מציגים את שינויי החוקה כשלב מרכזי בדמוקרטיזציה של טורקיה ובהתקרבותה לאירופה, וכתעודת ביטוח מפני הפיכות צבאיות נוספות.
אליהם חוברים איגודים עסקיים, חוגים ליברליים וחוגים איסלאמיים קיצוניים, כל אחד מסיבותיו הוא. גם המנהיג הרוחני פתחוללה גולן וזוכה פרס נובל לספרות אורחאן פאמוק בתומכים, אם כי שניהם מדגישים כי אין בכך משום תמיכה בארדואן עצמו.
מחנה המתנגדים מורכב ממתנגדי ארדואן, אשר רואים בשינויי החוקה מהלך שנועד להרחיב את שליטת מפלגת הצדק והפיתוח על מוסדות המדינה, לערער על מורשת אתאתורכ, ולכונן למעשה משטר אוטוריטרי-אזרחי.
המחנה כולל את מפלגת העם הרפובליקאית בראשות מנהיגה
יש גם מי שעומד מנגד. התאחדות התעשיינים הטורקית רבת-ההשפעה (טוסיאד) החליטה שלא לנקוט עמדה, למרות לחץ מצד ארדואן שקרא לה להצטרף לתומכים, ואילו מפלגת השלום והדמוקרטיה הכורדית החליטה להחרים את משאל העם, למרות שחלק מתומכיה צפוי להצביע בעד, בתקווה ששינויי החוקה יובילו לשיפור במעמד הכורדים במדינה.
סקרי דעת הקהל מעידים על קרב צמוד בין המחנות, אם כי ההערכות הרווחות הן כי מחנה התומכים יזכה לבסוף ברוב. הויכוח אם משמעות הדבר תהיה יתר דמוקרטיה או יתר אוטוריטה יוסיף ללוות את טורקיה גם במערכת הבחירות של 2011.
עם זאת, תוצאות משאל העם יהוו אינדיקציה ראשונית לגבי מעמד מפלגת הצדק והפיתוח לקראת בחירות אלו. אם יזכו גורמי האופוזיציה ב-45 אחוזי תמיכה ומעלה במשאל העם, יסמל הדבר כי ביכולתם להוביל לשינוי פוליטי משמעותי בטורקיה בקיץ הבא.
ד"ר נמרוד גורן הוא מומחה לענייני טורקיה מחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם