שנת הנמר
בסיכום השנה הפרטית שלי, שהוא אישי, אישי מדי, אני כל כך שמח שאני בכלל עוד חי, נמר או לא נמר
"כמו כן, רבים מכם יגססו בשנה הבאה ממחלות סופניות שעדיין לא נמצאה להן תרופה, וכמובן שאסור לנו לשכוח את אסונות הטבע למיניהם. כדאי לנו גם לא לשכוח את מקרי השוד והאונס. יהיו הרבה כאלה בשנה הבאה.
"מכל זה אפשר להבין שרבים מכם לא יזכו לשנה טובה ומאושרת שאותה אני מאחל לכם מכל הלב. ככה שרק תנסו לעשות בשנה הבאה את הכי טוב שאתם יכולים". ("ברכת ראש השנה של ג'ורג'" בעמוד הראשון בספרו של הסאטיריקן הדגול ג'ורג' קרלין When Will Jesus Bring the Pork Chops)
לפעמים אתה עובר שנה, ולפעמים השנה עוברת אותך. אני חושב שזה היה מעניין לשמוע אנשים שמסכימים לסכם את עצמם בסוף כל שנה, אזרחית או עברית. בתאריכים המוחלטים האלה, המסמנים סוף והצלחה, כל ערוצי הטלוויזיה והעיתונות הכתובה והאלקטרונית, כולם משקיעים בסיכומים טרחניים של מנהיגים, בדרנים וגנרלים שמסכמים את עצמם לדעת.
מי יכול לעמוד בכמות כזאת של שיעמום ממלכתי שכבד אפילו יותר מארוחות החג? צריך הרבה אומץ כדי לסכם את עצמך, בלי מסכות וטשטושים. כמובן שזה לא יכול לשנות את העבר אבל זה בהחלט יחזק אותך מחר, ואני לא צריך להגיד לכם שהעתיד הוא לא מה שהוא היה פעם.
אנשים כמוני וכמוך, שהצליחו לעבור את גיל 60, נישואים , גירושים, מלחמות ומגפות - מהאיידס ועד האיי-פד - צריכים קודם כל לשמוח שהם בכלל כאן והסיכום שלהם צריך להיות: רק רגע, עוד אל תסכמו אותי בבקשה, אני עדיין לא בשל לסיכומים.
השנה העברית האחרונה הייתה גם שנת הנמר הסינית, ואני לא צריך להגיד לכם כמה סינים יש. אני יודע שיום אחד אכתוב ספר, שאולי יקראו לו "שנת הנמר", על הנמר שבתוכי, שעבד על עצמו שעות נוספות השנה ועכשיו הוא קצת עייף.
אז מה קרה לך השנה, נמר? השנה, החיים שלי קרו. וכן, הנמר היה יכול להמשיך לשתות, לדפוק לעצמו איברים פנימיים, לטלפן לילדים שלו אחרי כל מיני פציעות שספג אחרי שתייה מאסיבית כשניסה לנחש את עצמו בדרך מהבקבוק הביתה. הלו, אני בחדר מיון, נפלתי מאיזה סולם ועשו לי כמה תפרים. אחח, השקרים הלא יצירתיים של השקרן.
כמובן שאף אחד לא האמין לנמר המאושפז. בהתחלה ניסה נמרנו להשתתף בפגישות של הא"א - האלכוהוליסטים האנונימים. אלא שהנמר לא היה אנונימי והסיפורים ששמע במפגשים במקלט החשוך רק עשו לו חשק לשתות. אבל הוא הפסיק לשקר. כשהוא טלפן לילדיו או לחבריו הטובים אחרי איזו תפירה מעניינת בגבות בשתיים בלילה, הוא אמר בלי להניד את העפעף הכואב: שתיתי שלוש טקילות כפולות ועכשיו אני בתל השומר, אין לי מושג איך הגעתי הנה.
הדבר החשוב ביותר שלומד נמר בגמילה הוא זה: לפני שאתה נגמל משתייה אתה חייב להיגמל משקרים, וזה אולי החלק הקשה ביותר של התהליך. ואם אחזור לטיפה המרה, אתם תהיו הראשונים לדעת את זה. בסתיו שעבר הנמר הפצוע אשפז את עצמו במכון לגמילה. לא משהו יוקרתי, בית חולים ציבורי. תסתכל לכל הצדדים ולא תראה את פאריס הילטון בשום מקום.
חודש בבית משוגעים (מצדי תקראו לזה בית חולים לאנשים מיוחדים), ומאז כבר תשעה חודשים הנמר לא שותה, ובאותה הזדמנות גם לא נפצע, נחבל, מביך או מנפח לעצמו את הלבלב אחרי שתי דלקות קשות. שיכורים רבים נאספו אל לבלביהם, אבל לא הנמר.
זה לא היה קל. למשל, הנמרון הפיכח ראה פתאום את המציאות ההיא שכולם מדברים עליה. אבל אי אפשר לבקש את הכל, נכון? אחרי שהתייבש, לא יכול היה הנמר להזדקף והגב הכואב שלו שיתק אותו. הוא כמובן יכול היה להיכנע, אבל אם אתה כבר בשנת הנמר, לך על זה, תמשיך עם הנמריות שלך עוד קצת. אתה יכול לעשות את זה.
והנה לכם, הנמר התאשפז באיכילוב לניתוח בחוליות התחתונות של חוט השדרה (כולל שני ברגים יקרים שאולי נפלו לו מהשכל). שבוע של כאבים ותודה רבה לרופאים ולצוות האחיות על השימוש החופשי בכפתור המורפיום.
אחרי שלושה חודשים של שיקום, הנה לכם נמר בריא ושפוי, והדבר היחידי שיכול להרוג אותו זאת כל הצלילות הזאת פתאום. הנמר האתאיסט, היבש זמנית והזקוף תקנית, יודע שכל אחד מאיתנו הוא לגמרי לבד בעולם הזה, והחגים הדתיים רחוקים ממנו גם שכהוא פיכח לחלוטין.
אבל השנה הוא מרגיש שבהחלט הוא יכול לתת לעצמו שי לחג: החיים שלו, שחזרו אליו ומאיימים להישאר שם. והנמר הזה, שנזהר מהדת
כמו שנמרים נזהרים מציידים, מוכן בראש השנה הזה לתקוע בשופר החיים, בחג שמסמל את בריאת האדם הראשון, והאדם הראשון הוא כל אחד מאיתנו שיכול לברוא את עצמו מחדש.
בסיכום השנה הפרטית שלי, שהוא אישי, אישי מדי, אני כל כך שמח שאני בכלל עוד חי, נמר או לא נמר. אני כל כך שמח ועצוב בבת אחת, שאני מוכן לחגוג מעתה כל שנה כל ראש שנה של כל דת, אפילו את תשל"ע, למרות שזאת מילה שנראה בעיקר על מצבות. בסדר, אח שלי, אני אלקק תפוח בדבש, אנגוס בחלה עגולה, למרות שזה אולי סותר את דיאטת התשכחו-מפחמימות שלי.
בקשר לראש הדג, אני ממש לא מתחייב. לא מתקרב למזון עם עיניים. שנה טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם