אין מועד ב': ללמוד בבית ספר ירוק
לא רק מיחזור ושתילת גן ירק. יותר ויותר בתי ספר מבקשים לשלב בתוכניות הלימודים חינוך סביבתי, על בסיס מדעי, המציג את ההשפעות של בעיות סביבתיות. אי אפשר ישר לדבר על דובי הקוטב
ישנם בתי ספר שמבינים זאת ומנסים להקנות לתלמידים שלהם כלים וידע להתמודד עם האתגרים הללו. אלו בתי ספר ירוקים שאינם מסתפקים רק בהכנסת אלמנטים של בנייה ירוקה, תוכניות מיחזור או שתילת גן ירק, אלא מנסים להפוך את הסביבה לחלק מהדנ"א החינוכי שלהם. אלו בתי ספר שלא רק מבקשים להפוך את הילדים לאזרחים טובים יותר בעתיד, אלא גם להכין אותם להיות בקו החזית של ההתמודדות עם הנושאים שיגדירו את החיים שלהם כמבוגרים. אלו בתי ספר שהורים צריכים לרצות לשלוח אליהם את הילדים שלהם.
הדגש הוא לא רק על התחממות גלובלית. למרות שזהו הנושא החם בכותרות, הרי שבתי ספר ירוקים שמים דגש על מגוון רחב של נושאים סביבתיים, הרבה פעמים בהקשרים מקומיים שרלוונטיים למקום המגורים שלהם. לדוגמה, זיהום של מקורות מים או זיהום אוויר. הרעיון הוא לשלב בתוכניות הלימודים חינוך סביבתי, על בסיס מדעי, שמלמד סטודנטים על ההשפעות של בעיות סביבתיות על חי היום יום שלהם. חשוב גם להתחיל מנקודת מוצא קרובה לתלמידים בכדי לא להרחיק אותם מהנושא – "אתה לא יכול לבוא לילד בשכונת מצוקה ולהגיד לו 'בוא נדבר על דובי הקוטב'", הסביר קרלי פיטזלה, מנהל בית ספר ירוק בברוקלין.
אז מה הם עושים שם? ECHS הכניס נושאים סביבתיים למערכת הלימודים, כולל תוכניות ייחודיות כמו Green Ambassadors,
הקו המנחה את ECHS, כמו גם בתי ספר ירוקים אחרים, מתבסס על שני אלמנטים: הראשון הוא הקניית ידע וכלים להבנתו – למרות החשיפה לשפע המידע מסביבם, הרבה תלמידים לא מכירים מספיק טוב נושאים אלמנטריים כמו הדרך שבה הטבע עובד, איך נוצר מזון, איך נוצרת התחממות גלובלית, וגם נושאים בעלי הקשרים יותר חברתיים-אזרחיים כמו עוני, פערים חברתיים, ניצול, איך עובדות מערכות כלכליות וכו'. זה לא מפתיע לדוגמה איך The Story of Stuff נהיה כזה להיט בבתי ספר. לזכות התלמידים אפשר לומר שהרבה פעמים גם הידע של המבוגרים בנושא רחוק מלהשביע רצון, מה שמסביר את איך נראה העולם שאנחנו משאירים להם.
האלמנט השני הוא לקיחת אחריות. אם אנחנו מבקשים לגדל דור שידע להתמודד עם בעיות סביבתיות וחברתיות, אנחנו צריכים דור שיהיה לא רק בקו החזית הטכנולוגי, אלא גם ידע לקחת אחריות. זה נשמע אולי בסיסי, אבל זו אחת הבעיות המהותיות שלנו – חוסר היכולת ו/או הרצון להתמודד עם השלכות סביבתיות וחברתיות של תבניות התנהגות שיצרנו במשך העשורים האחרונים. חלק מכך אולי נובע מכך שלא אנחנו נצטרך להתמודד עם ההשלכות של הבעיות שיצרנו ולכן קל יותר להתעלם מהן, אבל סביר להניח שהדור הבא לא יוכל לחמוק מכך ולכן ככל שהוא יפנים את היכולת לקחת אחריות, כך יהיה לו קל יותר לשנות דברים בכדי להשיג איכות חיים טובה יותר ובת קיימא.
כל זה לא צריך לחכות לתיכון או לחטיבת הביניים. החינוך הירוק יכול להתחיל בגיל צעיר. בית הספר היסודי Growing Up Green בלונג איילנד הוא דוגמה לכך. גם לבית הספר הזה יש כמובן הצהרת משימה (mission statement) והיא מבקשת להפוך את הילדים למצפוניים יותר וחברים תורמים בקהילות שלהם באמצעות "תוכנית לימודים קפדנית ותרבות ירוקה כובשת לב." בוגרי בית הספר יהיו מוכנים לא רק להסתער על בתי ספר איכותיים, אלא גם בעלי ידע בקיימות והערכה עצמית משמעותית של מי שמוכנים להיות מנהיגים בעתיד.
"אנחנו צריכים יותר מודעות סביבתית באופן אינדיבידואלי כמבוגרים, אבל גם בילדים", הסביר מתיו גרינברג, מייסד בית הספר. בבית הספר עצמו עוסקים התלמידים כמובן בפעילויות שמתאימות לגילם, כמו למידה על מקורות המזון והתנסויות חווייתיות עם קומפוסט ושתילת זרעים של ירקות. המורה מישל רובלס, הסבירה שהמטרה בפעילות הזו לדוגמה, שמיועדת לכיתה א', הינה לעזור להם להבין איך הסביבה משפיעה על בחירות המזון שלהם ועל הצורך שלנו לדאוג לאדמה, לאוויר, למים ולצמחים. גם הסביבה בבית ספר משתדלת להיות הולמת עם שולחנות וכסאות מחומרים ידידותיים לסביבה, מיכלי מיחזור בכל קומה ותלבושת אחידה המיוצרת מכותנה אורגנית.
למי שזה נראה לו מוקדם מדי, או סתם חלק משגעון ה"אני יעשה כל מה שצריך מגיל הגן כדי שהילד שלי יגיע להארוורד, גם אם זה הופך את הילד לסטודנט בגיל שבע" שנפוץ באמריקה, אז זה בהכרח כך כפי שמסבירה רימה שור מקולג' באנק סטריט. לדבריה בתי ספר עם דגש נושאי כדוגמת Growing Up Green עוזרים יותר ביצירת הזהות האישית של הילד מאשר בפיתוח קריירה עתידית.
למרות ההתקדמות הרבה והגידול המרשים במספר בתי הספר הירוקים, הם עדיין נתקלים בלא מעט קשיים, חשדנות ותהיות של הורים וגופי חינוך למיניהם ואפילו עוינות פוליטית. כן, יש עדיין מי שלא רואה את בתי הספר הללו בעין יפה מסיבות פוליטיות – בבריטניה, לדוגמה, שר החינוך החדש שוקל להפסיק תוכנית שמסייעת להקמת בתי ספר ירוקים. הסיבה היא כנראה פוליטית וקשורה לעובדה שמדובר בשר מהמפלגה השמרנית, למרות שמדובר בממשלה שהצהירה על עצמה כממשלה ירוקה.
מאט מקמולן, סטודנט המשתייך לארגון בשם People & Planet הנאבק בהחלטה הזו הסביר כי "כבן אדם צעיר, אני ושאר בני דורי מכירים באתגרים העצומים שעומדים בפנינו. זה מאד חשוב שנמשיך לתמוך בבתי ספר שיהיו בני קיימא, במיוחד בתקופה קריטית זו, בכדי שנוכל ליצור חברה גדולה שבה אנחנו יכולים להתמודד עם האתגרים החשובים של דורנו. אנחנו רוצים עתיד טוב יותר".
מקמולן בהחלט צודק. אנחנו זקוקים לבתי ספר ירוקים יותר ממה שנדמה לנו. במציאות שבה מתברר שאי אפשר לסמוך על נבחרי הציבור שידאגו לאינטרסים של הציבור מבחינה סביבתית, עיקר התקווה להתקדמות בתחום היא הציבור – אנשים שיחשבו במונחים של לקחת את המקומות שבהם הם גרים ויפעלו בכדי להפוך אותם לטובים ונקיים יותר. הדור הזה כבר לא יעשה את זה כמו שצריך מן הסתם. בכדי שהדור הבא יעשה זאת, צריך להכשיר את הלבבות ואין מקום טוב מזה מאשר בית הספר.
כאמור, הרבה מאד בתי ספר בעולם, כולל בישראל, הופכים לירוקים יותר. עדיין מדובר בטיפה בים.
אם בארה"ב, לדוגמה, מספרם מוערך בכמה מאות, הרי שצריך לזכור שיש מאה אלף בתי ספר בארה"ב. בכדי להכשיר את הלבבות צריך מסה קריטית של בתי ספר שיקחו את הנושא ברצינות וידעו להטמיע אותו כמו שצריך. האינטרס שזה יקרה הוא של כולם - בתי הספר יכולים להשתמש בנושא הירוק כמנוף להפוך את עצמם שוב לרלוונטיים מבחינת ההשפעה על עיצוב העולם שבו אנחנו חיים. עבור ההורים זו הזדמנות לראות איך בית הספר באמת תורם משהו ליצירת עתיד יותר טוב לילדים שלהם ועל הערך המוסף לתלמידים אין צורך להוסיף. האם זה יקרה? נקווה שכן. במבחן הזה לא יהיה מועד ב'.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם