בין היריון למילואים - על נשים וגברים באקדמיה

מדוע סטודנט יכול להיעדר למשך חודש מלימודיו לטובת מילואים, בעוד סטודנטית הרה לא זכאית ליטול חופשת לידה במהלך התואר?

מור אפרת | 2/9/2010 14:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היינו רוצים להאמין שבמדינת ישראל שנת 2010, אין איפה ואיפה בין סטודנטיות וסטודנטים הנעדרים מסיבה מוצדקת מלימודיהם האקדמיים. היינו רוצים להאמין כי קיימים נהלים מוסדרים באשר להיעדרות מלימודים: מאיזו סיבה מותר להיעדר, לאיזו תקופה של זמן ובאילו תנאים. אולם בישראל שנת 2010, כ-300 אלף סטודנטים הלומדים בכ-60 מוסדות אקדמיים לא נהנים משקיפות באשר לזכויותיהם. בניגוד לזכויות הסטודנטים המשרתים במילואים, אשר הוסדרו בתהליך ארוך של חקיקה ונהלים במל"ג, זכויותיהן של סטודנטיות הרות ולאחר לידה אינם מוסדרים.

סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, שביקשה לצאת לחופשת לידה, ביררה את זכויותיה. נאמר לה שהריון הוא אכן סיבה מוצדקת להיעדרות מלימודים, אולם עליה לבקש אישור באופן פרטני מכל מרציה. הסטודנטית פנתה ל-11 מרצים. רובם הסכימו לאשר לה חופשת לידה, מלבד אחד.

פנתה הסטודנטית לגורמים רשמיים באוניברסיטה ושאלה מה עליה לעשות אם מרצה לא נענה לבקשתה. נאמר לה כי המוסד לא יכול לחרוג מהוראות התקנון, אשר דורש אישור פרטני מכל מרצה ומרצה. הסטודנטית הפסידה את זכאותה בקורס ונאלצה לשלם עליו בשנית בשנה העוקבת. לסטודנט הלומד עימה שנעדר כחודש מלימודיו בשל שירות מילואים, אושרה ההיעדרות. הוא לא נאלץ לשלם שוב על הקורס שהפסיד שליש ממנו.

סטודנטית אחרת לתואר שני, במוסד אקדמי אחר, קיימה מחקר תמורתו קיבלה מלגה. כאשר הודיעה למנחה שלה שהיא הרה ומתכוונת לצאת לחופשת לידה, מלגתה הופסקה. המנחה טען שהוא לא יכולה להפסיד כספי מחקר על חוקרת שאיננה מבצעת את עבודתה. הסטודנטית נשארה ללא פרנסה, ללא זכאות לדמי חופשת לידה מביטוח לאומי כמו זו שהייתה מקבלת אם היתה עובדת, ועם מחקר שאין ודאות כי תוכל להמשיך לקיים.

שני סיפורים אלו אינם מקרים חריגים. זכויותיהן של סטודנטיות הרות ולאחר לידה אינם מוסדרים ברובם המכריע של תקנוני המוסדות האקדמיים. הנהלים בין מוסד למוסד, באלו אשר הם קיימים, אינם תואמים וכל מוסד נוהג לפי ראות דעתו. הנושא לא מוסדר בחקיקה, לא בתקנות ולא בנהלים של המל"ג, הגוף האמון על המוסדות האקדמיים בישראל.
הריון הוא לא בעיה של נשים

סטודנטית הרה שמנסה לברר את זכויותיה לא תמצא אותם, מהסיבה הפשוטה שהם לא קיימים באופן מלא. אם מוסד אקדמי יתייחס להיעדרות מלימודים, הוא לא יתייחס לזכאות להיבחן במועד מיוחד. אם יתייחס לזכאות להיבחן במועד מיוחד, לא יכיר בזכאות להגיש עבודות באיחור. והגרוע מכל, רוב המוסדות מפסיקים מלגות מחקר לסטודנטיות בתואר שני ושלישי, ואלו נשארות חסרות פרנסה והגנה.

בעוד בתארים הראשון, השני והשלישי קיים שוויון בין סטודנטיות

וסטודנטים, בסגלי ההוראה 80% הם גברים, ו- 20% נשים. לדרגים הגבוהים השוויון טרם הגיע. מחקרים מראים שאחת הסיבות העיקריות לתת-ייצוג של נשים באקדמיה נובעת מהאמהות ומהאילוצים הקשורים אליה.

בישראל ההנחה היא עדיין שהריון זו בעיה של נשים. עוד לא הפנמנו שהריון הוא דרך הרבייה של בני אדם – נשים וגברים - וכי אלה יחד צריכים לשאת את הנטל שבילודה. אסור לנו לתת לנשים לשלם את המחיר, זה עולה לנו ביוקר.

הכותבת היא ראש מדור זכויות אדם בהתאחדות הסטודנטים בישראל

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מור אפרת

צילום:

רכזת עוולות חברתיות בהתאחדות הסטודנטים הארצית

לכל הטורים של מור אפרת

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->