בג"ץ דחה עתירה להריסת מאחז בשטחים
פלסטינים פנו לבג"ץ בטענה שמתנחלים פלשו לאדמותיהם ובנו את המאחז דרך אבות. ביהמ"ש דחה את העתירה אך ביקר את התנהלות המדינה
- תלונה: הממשלה לא מצייתת לבתי המשפט
- ברק: ייתכן שנכשיר את מאחז דרך אבות
השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וניל הנדל הסכימו כי המדינה מוסמכת לקבוע את סדרי הקדימויות שלה גם ביחס לאופן אכיפת דיני התכנון והבנייה בשטחים, וכי אל לבג"ץ ולהפעיל ביקורת שיפוטית ולהתערב בתחום זה. בנסיבות אלה, הטעים השופט לוי, אין מנוס מדחיית העתירה.
ואולם, בד בבד עם דחיית העתירה מתחו השופטים ביקורת גם על טענות המדינה שלפיהן מדובר בנושא מובהק של מדיניות הממשלה, ושעל כן אל לבג"ץ להתערב בו. "אימוצה של השקפה זו פירושו כי לעולם שוב לא ניתן יהיה להלין על מחדלי אכיפה, ולא תתאפשר עוד פנייה לבית המשפט, אשר הוא הגורם הטבעי לברר טענות בדבר פגיעה בזכויות הקניין, כמו בעקרונות של צדק ושל מינהל הוגן", כתב השופט לוי. "תפיסה כזו היא זרה לשיטתנו, ולא תוכל לעמוד".
המאחז דרך אבות הוקם בראשית שנת 2001 וכיום מתגוררות בו, לפי נתוני המדינה, כ-30 משפחות. מבני המאחז הוקמו שלא כחוק, אך בשנת 2004, בעקבות כמה עתירות שהוגשו לבג"ץ, הגיעו הצדדים להסדר שלפיו צוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות על אדמות המאחז ויקבע אם הן אדמות פלסטיניות או שהן בבעלות המדינה.
הצוות אמנם הוקם, אך מעולם לא השלים את המשימה שהוטלה עליו. בשנת 2008, משהתברר כי הבנייה במאחז נמשכת, הוגשה עתירה נוספת למניעת אכלוסו של אחד המבנים. עתירה זו נמחקה אף היא בעקבות הודעת המדינה כי היא תפעל בהקדם להריסת המבנה, וכי הדבר יוצב במקום גבוה בסדר העדיפות
העותרים לא ויתרו והגישו, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, את עתירתם הנוכחית. לפני כשנה, ביולי 2009, מצא לנכון בג"ץ למתוח שוב ביקורת על אופן התנהלותה של המדינה בנושא, ולהזהירה מפני התעלמות נוספת מפסיקתו: "לא נוכל להסתפק בתגובה מעורפלת בדבר ביצוע צווי ההריסה במועד לא מוגדר, שייקבע על פי 'סדר עדיפות' שטיבו לא הובהר. לפיכך, מתבקשים המשיבים (שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל ביו"ש; ש"מ) להציג בפנינו, בתוך 90 ימים, מסגרת זמנים ברורה לעניין ביצוע הצווים".
בינתיים נכנסה לתוקף תוכנית ההקפאה, ועל רקע זה הודיעה המדינה לבג"ץ כי "לעת הזו אין בכוונתה לאכוף את החוק בכל הנוגע למאחז דרך אבות", וזאת בשל שינוי סדרי הקדימויות ביחס לפיקוח על הבנייה באיזור.
הפרקליטות הסבירה כי אכיפת החלטת ההקפאה דורשת משאבים רבים ודוחקת עקב כך משימות דחופות יותר. לטענת המדינה, סדר העדיפויות החדש מכתיב חשיבה מחודשת על אופן אכיפת דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון, והקצאה אחרת של משאבי כוח האדם והתקציב.
כמו כן טענה המדינה כי מכיוון שמדובר במדיניות מובהקת, הרי היא מסורה לשיקול דעתה הרחב של הממשלה, ואל לבג"ץ להתערב בה ולשנותה. עם זאת, הבהירה המדינה כי לא תזנח אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית שקדמה להחלטת ההקפאה, ולא תיתן חסינות למי שפעל שלא כדין.
גם הפעם הודיעה המדינה על כוונתה להורות על "קידומו" של סקר קרקעות אשר יקבע באופן סופי האם מדובר באדמות מדינה. הדבר יאפשר, לטענתה, להכשיר בנייה שאיננה על קרקע פרטית, בעוד ש"מבנים שיתגלה כי נבנו על קרקע פרטית, ייאכפו צווי ההריסה לגביהם". אך גם כאן הובהר, כי פעולות האכיפה יינקטו "בהתאם לסדרי העדיפויות".
"תשובתה זו של המדינה מעוררת קושי ניכר", קבע היום השופט לוי. לדבריו, הגישה שהציגה המדינה בעקבות עתירת תושבי הכפר הפלסטיני כורכת יחד סוגיות שונות שמקומן לא בהכרח יחד: תוכנית ההקפאה, זכויות במקרקעין ומדיניות ממשלה – וגוזרת ביניהן גזירה שווה שאינה במקומה.
השופט לוי דחה את הטענה שלפיה משום שמדובר בנושא הכרוך בהכרעה מדינית, לא ראוי להעמידו לביקורת שיפוטית. פירוש כזה, הדגיש, ימנע מבית משפט אפשרות לברר טענות על פגיעה בזכויות הקניין וכדומה.
אשר לזכויות הבעלות על הקרקע (נושא שבירורו חשוב להכרעה בסכסוך) מתח השופט ביקורת חריפה על המדינה בשל אי סיום הבדיקה שאותה התחייבה בעבר לבצע. "כל שאוכל לומר על הצהרות אלו הוא כי מצוי יסוד לחשש שאין הן מכבדות את ההליך השיפוטי שבגדרו ניתנו, ובגדרו שבו ונדחו השגות על פעולתם של המשיבים, אך מן הטעם כי אלה התחייבו להשלים את הבדיקה בהקדם", כתב לוי.
"והנה כך", המשיך, "חוזרת המדינה ומתייצבת בפני בית משפט זה, ובעת הזו חולקת היא על דברים שהשמיעו באי כוחה בעבר, ואף שהיא שבה ומגלה את דעתה כי סקר הקרקעות נחוץ – ולא זו בלבד, אף 'הוחלט לקדמו' – הרי שאין איש יודע אימתי יתבצע, ולאמתו של דבר – עוד חזון למועד... מן המדינה מצופה לעמוד בהצהרות שהיא חוזרת ומשמיעה באוזנינו, אף אם לא לוו הדברים בצו מוחלט".
עו"ד ירון קוסטליץ, בא כוחה של המועצה האיזורית גוש עציון, שבתחומה נמצא מאחז דרך אבות, הגיב על החלטת בג"ץ: "אני מברך על ההחלטה, אשר קיבלה את העמדה המשפטית של המועצה, מזה שנים רבות, לפיה שומה על המדינה לערוך סקר קרקעות ולהודיע סוף-סוף למי הבעלות על הקרקע. כפי שקבע בג"ץ, אם הסקר יעלה שהמדובר באדמת מדינה, ממילא לא תישמענה עוד טענות בדבר בעלות פלסטינית על הקרקע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם