ועידת פיסגה לזוחלים על החרמון

את שממית החרמון, צפע החרמון והלטאה החרמונית תוכלו לפגוש רק על פסגת ההר הצפוני. וגם זה לא בטוח שלאורך זמן. זן נדיר

בעז שחם | 31/8/2010 16:15

הר חרמון נצרב בתודעה הישראלית בתור "העיניים של המדינה". מפסגתו, הגבוהה ביותר בתחומי מדינת ישראל (כ-2,220 מטר מעל פני הים), ניתן להשקיף על כל צפון הארץ, עד לים התיכון במערב, וגם להציץ אל השכנים בסוריה ובלבנון.

החרמון ניחן בקסם מיוחד מבחינת הנוף והטבע שבו. הוא ניצב כעין אי גבוה ומבודד מהרים גבוהים אחרים, ואין פלא ששוכנים עליו עשרות רבות של מיני צומח וחי שחלקם אנדמיים (ייחודיים) לחרמון וחלקם נציגים של מינים שאמורים להימצא מאות ואלפי קילומטרים צפונה לישראל. עבור חובבי וחוקרי הזוחלים, החרמון מהווה אתר עלייה לרגל – תרתי משמע. בתקופות שאין שלג על הפסגה ניתן לראות פעילות נמרצת של זוחלים בשטח.

צפע חרמון צעיר צילום: בעז שחם

אז על אילו זוחלים אני מדבר? ובכן, ניתן לפגוש בחלקים הנמוכים של ההר (בערך עד גובה של 1,700 מטר מעל פני הים) ולמרגלותיו, עשרות מיני זוחלים ים-תיכוניים, כגון: צב יבשה מצוי (Testudo graeca); הלטאות נחושית עינונית (Chalcides ocellatus), וחומט גמד (Ablepharus rueppellii); הנחשים זעמן שחור (Coluber jugularis), חנק (Eryx jaculus) ושחור ראש (Rhynchocalamus melanocephalus).

כשמעפילים מעל רום של בערך 1,450 מטר מעל פני הים, מתחילים

למצוא מינים שהם ייחודיים לחרמון ולהרים גבוהים בדרום לבנון: הלטאות שממית חרמון (Cyrtopodion amictopholis) ולטאה חרמונית (Lacerta kulzeri) והנחשים צפע חרמון (Vipera bornmuelleri) ושלון קולר (Eirenis levantinus). שלושה מינים נוספים של נחשים לא ארסיים שתפוצתם העיקרית בדרום אירופה וצפון טורקיה נצפים בגבהים הללו לעתים נדירות: כרכן קרינים (Elaphe quatuorlineata), כרכן חלק (Elaphe hohenackeri) וזעמן מזרחי (Coluber ravergieri).

שלון קולר צילום: בעז שחם

כל שבעת המינים האחרונים שהוזכרו מוגדרים בסכנת הכחדה חמורה (critically endangered) על-פי המדדים של האיחוד הבינלאומי לשמירת הטבע מטעם האו"ם (IUCN), בעיקר בשל התחום הגיאוגרפי המצומצם יחסית שבו הם נפוצים ורגישותם הגבוהה של בתי הגידול שלהם לפגיעה עקב פעילות אדם. היחיד מביניהם שנצפה בארץ מחוץ להר חרמון הוא שלון קולר, המופיע לעתים נדירות בערוצים של הגליל העליון וגליל המערבי (למשל: נחל בצת, נחל כזיב). החרמון הוא גם אחד ה"מעוזים הבטוחים" (יחסית) האחרונים בארץ לאוכלוסיות הלטאה הירוקה.

כפי שהבוטנאים והצפרים נלהבים מהאפשרות לטייל בחרמון ולפגוש מינים נדירים ואנדמיים של צמחים וציפורים, בהתאמה, כך גם המתעניינים בזוחלים ששים לקבל הזדמנות לשוטט בחרמון ולפגוש צבים, לטאות ונחשים שאת חלקם לא ניתן לפגוש בשום מקום אחר בארץ (ולעתים בעולם). מזה כעשור התפתחה מעין מסורת של סקרי זוחלים בחרמון בסמוך לחג שבועות. את הסקרים אני מארגן (בהתנדבות) במסגרת פעילות מרכז זוחלים ודוחיים של החברה להגנת הטבע, בעזרת עמיתים המסייעים לי בארגון, תיאום וביצוע הסקרים בשטח. מאחר שהשטח הוא שמורת טבע, שטח צבאי, אזור גבול בינלאומי ואתר סקי (בעת ובעונה אחת), הפעילות מחייבת תיאום ואישור של רשות הטבע והגנים, גורמי צה"ל והנהלת אתר החרמון, בהתאמה.

שממית חרמון צילום: בעז שחם

אם אתם מטיילים בחרמון בחודשים בהם הוא נטול מעטה קר ולבן, זכרו שכל הזוחלים שחיים עליו (כמו בכל מקום אחר בארצנו) הם חיות בר ומוגנים על פי חוק, נא לא להציק להם, ובוודאי לא לפגוע בהם, רק להביט, להתפעל ואולי גם לצלם.

הכותב, בעז שחם, ממרכז זוחלים ודוחיים, החברה להגנת הטבע, מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ומהמחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב