הורי החייל שטורטר למוות: בג"ץ אכזב
הוריו של אהוד שניאור, לוחם דובדבן שמת לאחר שטורטר, התאכזבו מכך שהמפקדים הבכירים לא יישפטו. "בושה לצבא, היו לנו ציפיות מבג"ץ"
שולה ויעקב שניאור במהלך הלוויתו של בנם, אהוד צילום ארכיון: אנצ'ו גוש
"היו ציפיות מבג"ץ, אחרת לא היינו פונים אליו בכלל", אמר. "כל המשפט הקצינים נגדם עתרנו לא הגיעו לדיונים, ראינו רק עורכי דין. זה עצוב שהפרקליטות הצבאית גם מגינה עליהם. לא נשאר לנו שום כלי לפעול. בג"ץ היה המוצא האחרון. רצינו מעשים, וקיווינו למעשים. אנחנו מקווים היום שמישהו יתעורר ויעשה משהו".
ההורים הוסיפו: "זה מאכזב אותנו מאד. זה כבר הפך לשיטה שמושכים את הזמן בבג"ץ, גם בשביל לשבור ולהתיש אותנו וגם כדי למשוך את השנים. אין לנו יותר כלים לפעול בנושא".
ב-9 באוגוסט 2002 התמוטט טוראי אהוד שניאור ז"ל, חניך בפלוגה ח', באימון מתקדם של יחידת דובדבן, במהלך ריצה עם אפוד, שהתקיימה בבסיס האימונים החטיבתי אדם. הוא קיבל טיפול ראשוני במקום מחובשים, ולאחר מכן עבר לטיפול רפואי בית חולים, שם נאלצו הרופאים לקבוע מותו.
"לא ניתן להשלים זה שמ"מ ומ"פ לא מודעים להתנחלות המ"כים"
הוריו עתרו לבג"ץ נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להתערב בהחלטת גורמי התביעה הצבאית, אשר נמנעו מלהעמיד לדין את המ"מ סג"מ איתי יגל ואת המ"פ, סרן משה וקנין בגין האחריות למותו של בנם. הם ביקשו להורות על הגשת כתב אישום נגד שני הקצינים בעבירה של הריגה.
השופט דנציגר פסק היום כי ההחלטה של התביעה שלא להעמיד את הקצינים לדין פלילי התקבלה לאחר בחינה ושקילה של הראיות הרלוונטיות, וכי לא ניתן לומר שמדובר בהחלטה בלתי סבירה בעליל או קיצונית, בה לא ניתן משקל לשיקולים רלוונטיים.
עם זאת, השופט דנציגר מתח ביקורת חריפה על התנהלותם של שני הקצינים, וקרא למפקדי צה"ל להפיק לקחים מהפרשה. "אנו עוסקים בפרשה טרגית מאין כמוה, בה הלך לעולמו בחור צעיר בן 19 שנים, חייל, בעל מוטיבציה גבוהה, שרצה לתרום למען המדינה ולשרתה,
ומצא את מותו בנסיבות המעוררות תהיות רבות על התנהלות מפקדיו", אמר.
דנציגר הוסיף: "נסיבות מותו של המנוח מחייבות כי כל מפקד בצבא ההגנה לישראל, מזוטר ועד בכיר, יכיר את סיפורו של המנוח וידע כיצד עליו לנהוג, או יותר נכון כיצד עליו לא לנהוג כמפקד, כמי שאחראי על חייליו ומהווה להם דוגמא המשקפת את ערכי צה"ל תוך שמירה על חיי אדם ושמירה על כבודו של אדם כאדם".
לדברי דנציגר, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי התנהגותם של שני הקצינים ראויה לכל גינוי. "היא בניגוד למצופה ממפקדיהם, עליהם מוטלת החובה לדאוג לשלומם הפיזי והנפשי של חייליהם", אמר. "לא ניתן להשלים עם מציאות בה מפקד המחלקה ומפקד הפלוגה אינם מודעים להתנהלות של מפקדי הכיתות. יש לתהות האם הסימנים בשטח לא חייבו ערנות ובדיקה מעמיקה יותר על ידם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם