הילדים שחיים מאחורי מספרי דוח העוני
הילדים שכחו מה זה חוגים, קניון, בריכה או לונה פארק וארוחה לשבת היא מצרך נדיר. נעה וילדיה, עמית ונעם, מבקשים היום את עזרתכם
- לאתר של ארגון "לתת"
נעה וילדיה עמית ונעם צילום: מקס ילינסון
את תחילת המשבר מייחסת נעה לגירושים מבעלה, לפני חמש שנים. "בחודשים הראשונים בעלי לא שילם מזונות", היא משחזרת, "נאלצתי ללוות כסף מהמשפחה ומגמ"ח, ומהר מאוד נכנסתי למערבולת שאי אפשר לצאת ממנה.
"העובדת הסוציאלית עזרה לי המון והביאה לי כריות ושמיכות לילדים, והיא גם הכירה לי את עמותת'לב חם' בחדרה, שהסכימה לקבל אותי אליה והתחילו לתת לי כל שבוע מצרכים לשבת. העוף, הסוכר והמוצרים הבסיסיים האחרים עזרו לי ולילדים להמשיך ולהתקיים".
עד לפני כשנה עבדה נעה במתנ"ס הסמוך לביתה, אולם לאחר שהתגלו אצלה שתי פריצות דיסק היא נאלצה להסתגר בביתה, ולפני כחצי שנה החלה לקבל קצבה חודשית מהביטוח הלאומי. "הפציעה השפיעה עליי קשה מאוד, ויחד עם הגירושים פתאום הייתי צריכה לדאוג לכל דבר לבד: שכר דירה, תשלומים, התראות שמגיעות כל הזמן מחברת חשמל על ניתוקים. הלכתי לבקש סיוע לקבלת דירה, במקום שישלמו לי שכר דירה כל חודש, הפקידה אמרה לי שאני צריכה לעשות עוד ילד כדי להיות זכאית".
"לא מסוגלת לתת להם את מה שהם רואים אצל אחרים"
מי שסובלים מדי יום מהמצב הכלכלי הקשה בבית הם שני ילדיה, רק בני שש ושמונה, שרואים את חבריהם לבושים ונעולים במיטב המותגים, ויוצאים לבילוים וחוגים מדי שבוע. "חמש שנים שהם לא ראו חוג", מודה נעה בכאב.
"אפילו שעבדתי במתנ"ס והייתי זכאית להנחה משמעותית, פשוט לא הצלחתי לעמוד בתשלומים האלה. נאלצתי להתפשר גם בנושא הבגדים והנעליים - אבל מה שאני קונה להם מתבלה יותר מהר, עד שהילד בא ואמר לי: 'אמא, את קמצנית'. הם לא מבינים שהם הדבר היחיד שיש לי בחיים ושאני אעשה הכל בשבילם, אבל מה לעשות, אני לא מסוגלת לתת להם את מה שהם רואים אצל אחרים".
נעה וילדיה זקוקים מדי יום
לחסדיהם של אחרים, שכן הממשלה עדיין לא נותנת מענה, ועיקר הנטל רובץ על כתפי עמותות וארגונים התנדבותיים - אבל היא מתקשה להשלים עם המצב. "אני הייתי ארבע שנים בצבא, שנתיים מתוכן בקבע, תרמתי מהחיים שלי למדינה, אבל היום המדינה לא מחזירה לי", היא מלינה.
הפרויקט המשותף של מעריב וארגון "לתת" לראש השנה מפיח בה מעט תקווה שגם רבים אחרים המשוועים לסיוע יוכלו להעביר את החג בכבוד. "חשוב שאנשים יתרמו לעמותות שכל כך עוזרות לנו, גם אם מדובר במוצרים בסיסיים לחג", היא מסכמת. "כשאמא קצת יותר רגועה כלכלית, אפילו חיוך קטן לילד שלה יכול לכפר על הקושי ולעשות את ההבדל ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם