יום הדין של נתניהו

בסוף ספטמבר יתברר בראשות איזו ממשלה עומד נתניהו: האם בממשלה שהבטיח לבוחריו, או בכזו שיש לעשות הכל כדי למוטט אותה

נדב העצני | 26/8/2010 5:08

השבועות הקרובים יחתכו את הגורל הפוליטי של נתניהו וממשלתו. בחודש הקרוב ייוודע אם בנימין נתניהו הוא עדיין מנהיג הליכוד והמחנה הלאומי, או שהוא כבר שקע בדרכם של שרון ולבני והצטרף לחיק ההיסטורי של מחנה השמאל. החודש הזה חשוב ומזכך, וכבר בסוף ספטמבר יתברר בראשות איזו ממשלה עומד נתניהו, האם בממשלה שהבטיח לבוחריו, או בכזו שיש לעשות הכל כדי למוטט אותה.

כמעט כמו בסרט הוליוודי, ברגע האחרון סידרו האמריקאים שואו דאון, בדמות מלכודת הדבש בוושינגטון. הפלסטינים מגיעים לשם על תנאי, ונתניהו נגרר לתוך הנתיב שבו ייבחן מה שווה יותר-ההבטחות שלאט באוזנם של המובארקים והאובמאים, או אלו שסיפק לבוחרים.

התסריט ברור - אם ימלא את ההתחייבויות ויחדש את הבנייה, הפלסטינים יפרשו מהשיחות, וזו יכולה להיות התחנה האחרונה במשחק הכאילו שלום שהוא לכאורה משחק. לעומת זאת, המשך ההקפאה יבשר את תחילת הסוף. הדינמיקה שטמונה בהמשך חנק היישובים תוביל למדינה פלסטינית, לחיסול ההתיישבות ביו"ש, וספק אם מדינת ישראל תוכל להמשיך להתקיים ביום שאחרי.

מבחן ה-26 בספטמבר הוא מבחן אמיתי כי לנתניהו יש ברירה. אפשר להגיד לא לממשל אובמה ולהישאר בחיים, מכיוון שלקראת בחירות נובמבר, לאובמה אין שיניים אמיתיות נגד ישראל. ודווקא לכן, אם ייכשל עכשיו נתניהו, וגם אם יאמץ כל מיני נוסחאות מתחכמות של חצי הקפאה - תוך שהוא מותיר את תפקיד האיש הרע בידי שר הביטחון אהוד ברק - אין לנתניהו תקנה. את היישובים צריך לפתח בחופשיות וללא הגבלות - אחרת אין לממשלה הזו זכות קיום.

החיבור עם קדימה יסמן את תחילת הסוף הפוליטי של נתניהו

מזה זמן שנתניהו צועד רעיונית ומנטלית בדרך אוסלו, ולא סתם שוררת אידיליה בינו לבין נשיא אוסלו - פרס. למשל המהלך שמנסה נתניהו להוביל ללא בחירות, ללא כנסת ואפילו ללא החלטת ממשלה, בחבל בנימין.

בלחץ האמריקאים הוא רוצה להעביר לפלסטינים שטחי A כדי שהפלסטינים יוכלו לסלול אוטוסטרדה לעיר החדשה שהם מקימים - ראוובי. משמעות מסירת החבלים האלה היא ניתוק שני חלקי חבל בנימין ויצירת גוש התיישבות ערבי אדיר. כך, בדינמיקה המוליכה לראוובי טמונה מלוא הדילמה - תקומה פלסטינית או ציונית. ודין ראוובי כדין ההקפאה והמדינה הפלסטינית.

גם מבחינת התבונה הפוליטית נתניהו לא נהיר. את מי הוא רוצה לרצות,

את ברק, את פרס ואת קדימה? הרי החיבור עם ציר קדימה יסמן את תחילת הסוף הפוליטי שלו. שלא לדבר על הקרע הפנימי שיתחולל בליכוד ובקואליציה אם לא יוסרו כל המגבלות מההתיישבות. גם גלובלית, זה הזמן הנכון לנצל את חולשתו של אובמה ולתקוע מקלות בלתי הפיכים בגלגלי החזון הכולל שלו, חזון שלא סופר את מדינת ישראל.

בשורה התחתונה, נתניהו זוכר היטב שמפלגות הימין הפילו אותו בסיבוב הקודם, בעקבות ויתורי הסכם וואי. לכן כדאי להבהיר לו שהפעם לא יהיו שום הנחות. אם רק יוותר כמלוא הנימה, הוא יאבד את המפלגה ואת הקואליציה. למרבה הצער, זו כנראה הדרך היחידה להציל את ארץ ישראל ואת מדינת ישראל.