ראשי » חדשות » חברה

חוזרים ללימודים: הכיתות עדיין צפופות

8 ימים לתחילת הלימודים לידי מעריב הגיע דוח צפיפות בבתי הספר בארץ שחושף למי מהילדים יהיה נוח בכיתה ומי יצטרך לשבת בדוחק

רבים מהילדים שיחזרו בשבוע הבא לבית הספר ימצאו את עצמם בכיתה ובה עוד 30 תלמידים ויותר. מפת הצפיפות בכיתות, שהגיעה לידי "מעריב", מגלה איך תיראה שנת הלימודים של הילדים בישראל: מי יזכה לכיתה מרווחת, לשקט ולתשומת לב מהמורה; ומי ייאלץ להילחם על כל אלה בכיתה צפופה הרבה מעבר לממוצע במדינות המערב.

- רוצים לדעת כמה צפוף אצלכם? רשימת היישובים המלאה


הנתונים הנחשפים כאן מתייחסים לשנת הלימודים האחרונה, תש"ע, בבתי הספר היסודיים - שנחשבים לשלב החינוך הפחות צפוף מכולם. הצפיפות רבה יותר בחינוך העל-יסודי, שם הממוצע הארצי עומד על 36 תלמידים בכיתה, ובבתי ספר רבים מגיע בקלות לארבעים תלמידים בכיתה.

אבל גם בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים נמצאת ישראל בפיגור אחרי מדינות המערב. מדוח הOECD שפורסם לפני כשנה עולה כי הכיתות בישראל צפופות מאוד, ולמעשה רק ביפן ובקוריאה הכיתות צפופות יותר.

הממוצע בבתי הספר היסודיים, על פי הדוח, הוא 27.6 תלמידים בכיתה, לעומת 21.4 במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים המספר הממוצע עולה ל-32.7 לעומת 23.9 בשאר מדינות המערב.

הנתונים מבטאים ממוצע יישובי, מה שאומר כמובן שישנן כיתות צפופות יותר מהנתון הכללי. בפרדס חנה-כרכור, לדוגמה, עומד הממוצע היישובי על 28 ילדים בכיתה בבית ספר יסודי.

אלא שבבית ספר רבין בפרדס חנה, שבשנים האחרונות חל זינוק במספר המשפחות הצעירות המתגוררות בה, מנהלים ההורים מאבק לפתיחת כיתה א' שלישית, היות שישנה הקצאה רק לשתי כיתות, שיהיו עמוסות בכ-40 ילדים לכיתה בשנת הלימודים הקרובה.

ברוב הערים הגדולות נע מספר התלמידים בכיתה בין 29 ל-32. בכפר סבא ישנם 32 תלמידים בכיתת בית ספר יסודי ממוצעת; ברמת השרון, רעננה, נתניה וגבעתיים ישנם 31

תלמידים; בירושלים, חיפה, פתח תקווה, הרצליה ואשדוד ישנם 30 תלמידים; ובבאר שבע, רמת גן, בת ים, אשקלון ותל אביב-יפו הממוצע עומד על 29 תלמידים בכיתת בית ספר יסודי. המצב מרווח מעט יותר בקריית שמונה בצפון ובשדרות בדרום, שם לומדים 27 ילדים בכיתה.

במשרד החינוך אומרים כי לגבי רשויות גדולות יש לקחת בחשבון את התמהיל הדמוגרפי. כך למשל בירושלים יש כיתות צפופות ביותר בחינוך הערבי, אך מרווחות ביותר בחינוך הדתי. הצפיפות אכן בעייתית במיוחד במגזר הערבי: מרבית היישובים בהם מספר התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי הוא מעל ל-30 הם יישובים ערביים.

דניאל טופז, מורה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, מכיר היטב את המציאות הבעייתית. במהלך השביתה הגדולה בשנת 2007 היה טופז אחד המנצחים על הניסיון לשבור שיא גינס של "הכיתה הצפופה ביותר" ולהכניס לכיתה אחת 244 תלמידים. בסופו של דבר איש לא טרח באמת לגשת לוועדת גינס, אבל המסר היה ברור: בישראל הכיתות צפופות מדי.
 

גם היום טופז מלמד בין 38 ל-42 תלמידים . "זה מאוד בעייתי", הוא מסביר. "מעבר לכך שבכיתה יש יותר רעש ויותר עומס, איפה אפשר להכניס שיחה אישית מינימלית עם תלמיד? לתת תשומת לב שכל כך חשובה בגיל הזה?

"גם מבחינה לימודית, בכיתה הטרוגנית יש תלמידים מגוונים, וקשה לעמוד בפערים האלה. הרבה פעמים אתה יוצא משיעור ומרגיש שהגעת לתלמיד אחד, ופספסת 39 אחרים. גם עם הכוונות הטובות ביותר, אם לא תהיה המחנך במשך שנתיים-שלוש הרבה מהתלמידים יהיו פשוט רשימת שמות ביומן. זה אחד הדברים המתסכלים ביותר בהוראה".

עם זאת, בשנה הקרובה יש תקווה לשינוי במצב בעקבות תוכנית מערכתית לצמצום מספר התלמידים בכיתות, שהחלה להיכנס לפעולה בשנת הלימודים האחרונה. בשנת הלימודים הקרובה יוקצה לנושא סכום חסר תקדים של 200 מיליון שקלים, והצמצום יתמקד קודם כל בפריפריה.

התוכנית החלה לפני שנה בכיתות ג', ז' ו-ט' או י', אז השקיע בה משרד החינוך 150 מיליון שקלים. השנה היא תורחב, כאשר התחלת הצמצום תהיה בפריפריה כדי להקל על בתי הספר המדורגים בעשירון סוציואקונומי נמוך.

על פי התוכנית, במקום מכסה נורמטיבית של 40 תלמידים, המכסה תעמוד על 32 תלמידים. מגמת הצמצום בחינוך העל-יסודי היא חלק מההסכם שנחתם עם המורים בתום השביתה הגדולה, ובארגון קראו אתמול למשרד החינוך להאיץ את המהלך.

ולמי שמוטרד במיוחד, מפת הצפיפות מגלה שיש עדיין מקומות בישראל שבהם הצפיפות לא מהווה בעיה: במושב אלי-עד שבגולן, למשל, מספיקה היעדרות של ארבעה ילדים כדי שמספר התלמידים בכיתה יהפוך לחד-ספרתי: 13 תלמידים בלבד לומדים בכל כיתה, וגם בנאות סמדר שבדרום לא מרגישים עומס בכיתה: מספר התלמידים שם עומד על 16 בממוצע.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...