על הכוונת: ציד לא חוקי מאיים על הצבאים בנגב
12 פקחים בלבד של רשות הטבע והגנים בנגב צריכים להתמודד עם תופעה נרחבת של ציד לא חוקי, המאיימת להביא להכחדתו של צבי הנגב. "המלחמה שלנו בציידים זה כמו חתול ועכבר", אומר הפקח אוהד יהלומי. "זו כמעט משימה בלתי אפשרית לאכוף את הציד בגלל המרחקים הגדולים"
צבי הנגב, הסמל של האזור המדברי והצחיח של ישראל, מוגדר כבעל חיים על סף הכחדה, בעיקר בשל תופעת ציד רחבה שמאיימת לחסלו. תופעת הציד הזו, מסבירים ברשות לשמורת הטבע, אופיינית בעיקר לבדואים באזור, שמחבבים את בשרו. התופעה כה רחבה, עד כי בדואים ודרוזים מהצפון יורדים דרומה כמעט מדי יום על מנת לצוד את בעל החיים הזה ולהכין ממנו מטעמים לחג הרמדאן.
"תופעת הציד הלא חוקי של צבי הנגב מוכרת לנו", אמר רפ"ק מכלוף, שאימץ בחום את הצבי לחיקו. "אני לא יכול לאמוד בדיוק את ממדי התופעה, אבל אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר מי מבני השבטים באזור ניסה לצוד את העופר ולאוכלו. כל מי שנחקר בעניין הכחיש קשר לפרשה. אני מקווה שנביא את הציידים לדין והם ייענשו בכל חומרת הדין".
עד לפני כ-40 שנה הסתובבו בנגב עדרים גדולים שמנו אלפים מצבאי הנגב. מקורו של בעל החיים הזה הוא בצפון אפריקה, סעודיה, ירדן, סיני וגם ישראל. צבי הנגב ידוע בכושר ההישרדות שלו בתנאי מדבר קשים, וכבעל חיים שמסוגל לחיות תקופה ארוכה ללא שתייה. כדי להתגבר על צימאונו ניזון הצבי בעיקר מעלי שיטה, שמכילים בתוכם נוזלים רבים.
אלא שמתוך אוכלוסייה שמנתה, כאמור, כמה אלפים, נותרו על פי ההערכות פחות מ-200. הציד הלא חוקי, בתוספת השתלטות של עדרי גמלים וצאן על שטחי המרעה שלהם, עלולים לגרום לחיה זו להיעלם בתוך פחות מעשור. "אם לא נצליח למגר את הציד הלא חוקי של צבי הנגב, החיה הזו תיעלם", מזהיר פקח ותיק. "זה אחד הסמלים של ארץ ישראל ומי שפוגע בו צריך לשבת בכלא. פשוט מאוד. זה הפתרון ההרתעתי הטוב ביותר במלחמה נגד הציידים. אם נרים ידיים במלחמה על צבי הנגב, נאפשר לציידים להכחיד עוד בעלי חיים נדירים וזוהי כבר חציית קו אדום". הציידים הבדואים מגבירים את הציד בעיקר בתקופת הרמדאן. בשרו של הצבי נחשב למעדן, והמחיר בהתאם. מחירו של
הציידים הבדואים נעזרים במלכודות, שאותן הם נוהגים להציב באזור יער יתיר, יער מיתר ובתל ערד. בנוסף למלכודות הם נעזרים בכלבים מסוג סלוקי, הנחשבים למהירים ביותר ומיועדים למשימות ציד. כאשר הציידים משגרים את הכלבים, הם מצליחים להתיש את הצבאים הצעירים וצדים אותם. "זו רק אחת הדרכים לצוד את צבי הנגב", טוען אוהד יהלומי, פקח אזור הנגב של רשות הטבע והגנים. "יש להם המון שיטות. המלחמה שלנו בהם היא כמו בין חתול לעכבר. זו כמעט משימה בלתי אפשרית לאכוף את הציד הלא חוקי בנגב, בעיקר בגלל המרחבים הגדולים".
לעומת זאת, אחמד, צייד המתגורר סמוך לתל ערד, טוען כי גם יהודים נוהגים לצוד צבאים ובעלי חיים אחרים. "אנחנו לא צדים בכמויות", הוא אומר. "אנחנו עושים את זה בעיקר בשביל הספורט ובגלל הטעם. הבשר של הצבי זה משהו מיוחד, יותר טעים מבשר כבש או גמל. קשה מאוד לצוד את צבאים, הם יודעים לברוח. הנשמה יוצאת לנו עד שאנחנו תופסים משהו".
בכל אזור הנגב פועלים 12 פקחים בלבד של רשות הטבע והגנים. ממש טיפה בים. ציידי הצבאים מנצלים את המחסור בתקציב ברשות וחוגגים כל הדרך למדורה עם בשר של צבי הנגב. "אני מודה שזו בעיה גדולה", התוודה פקח ותיק שנלחם בציד הלא חוקי בדרום. "אי אפשר לעקור את התופעה הזו מהשורש. זה לא הגיוני שבכל אזור הנגב הענק יהיו רק 12 פקחים. כמות הפקחים צריכה להיות כפולה ומשולשת. אילו היו יותר פקחים, יכולת השליטה שלנו לאכוף את איסור הציד הייתה טובה יותר. נכון להיום המצב עגום מאוד. גם כאשר אנחנו תופסים צייד ומגישים נגדו כתב אישום, בתי המשפט מקלים עמו והעונש בדרך כלל נע ממאסר על תנאי לקנס כספי".
לא רק הציידים אשמים בתופעת הידלדלות אוכלוסיית הצבאים. העובדה כי חלקים נרחבים בנגב מוגדרים כשטחי אש גורמת למותם של צבאים שחדרו לשטחי אש של צה"ל. אחרים מצאו את מותם תחת גלגלי המכוניות החולפות בכבישים הסמוכים לשטחי המרעה שלהם. אף כי ברשות הטבע והגנים הצליחו לגרום להתאוששות מסוימת בכמות הצבאים, בעיקר בהגדלת שטחי המחיה והמים, עדיין הצלחה זו רחוקה מלהציל את החיה הזו מהכחדה.
מנהל מרחב צפון הנגב ברשות הטבע והגנים, עזרא ששון, טוען כי המשימה להציל את צבי הנגב מהכחדה די מורכבת. "יש שטחים שאנחנו שולטים עליהם שליטה מלאה ובהם הצבי מתאושש יפה מאוד, ויש אזורים-בעיקר בין להב לערד-שאין לנו מספיק שליטה ושם יש ציד לא חוקי פרוע. נכון שאילו היו לנו יותר פקחים היינו מצמצמים את היקף התופעה, אבל במצב הנוכחי אני רוצה לקוות שנציל את אחד הסמלים של מדינת ישראל. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם צבי הנגב ייכחד. אנחנו עושים הכל כדי לטפל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו להעמיד לדין את הציידים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם