מותר לרחוץ בבריכת המשושים?

תלוי את מי שואלים. במשרד הבריאות מזהירים, ברשות הטבע והגנים מנסים להרגיע. תחליטו בעצמכם

אביב לביא | 6/8/2010 17:10

"אנחנו בדרך ליהודייה, ורצינו לדעת רק דבר אחד: אפשר או אי אפשר להיכנס למים?". את השאלה הזו, בגרסאות שונות, שמעתי בשבועות האחרונים בתדירות גוברת והולכת. חילוקי הדעות - בהגדרה עדינה - בין רשות הטבע והגנים למשרד הבריאות על טיב המים בשמורות רמת הגולן, והפרסומים בתקשורת, הותירו בשטח הרבה מטיילים מבולבלים. ובחום של 40 מעלות, אחרי מסלול הליכה מפרך, על שפת בריכה קרירה ומזמינה - הבלבול רק גדל.

השורות הבאות הן ניסיון לעשות סדר. לא בטוח שבסופן ממתינה שורה תחתונה חד משמעית. סוגיית כשירותם של המים בבריכות רמת הגולן מציפה שאלות מעניינות על הקשר בין סביבה לבריאות הציבור, על ניהול סיכונים ועל המרחק שבין תקנים והגדרות יבשות לחיים האמיתיים, הרטובים.

נתחיל מהתקן: התקן של משרד הבריאות לחופי רחצה בישראל עומד על 400 חיידקי קולי למאה מ"ל מים. זהו התקן המקובל בעולם. הקולי עצמו, אגב, אינו חיידק מזיק: הוא משמש כאינדיקטור. נוכחות צפופה שלו במים מעידה על סיכון גבוה לכך שהמים מזוהמים בחיידקים פתוגנים, מחוללי מחלות. המים בחופי הרחצה מנוטרים על בסיס קבוע, ואם יש חריגה מהתקן - משרד הבריאות ממליץ על סגירת החוף.

גם בבריכת המשושים מתרחצים. בדגימות שנערכו שם לאחרונה נמצאו חיידקי קולי בריכוז גבוה משמעותית מהתקן. משרד הבריאות דרש לסגור את הבריכה לרחצה. מה ההבדל, אומרים שם, בין חיידקים בחוף לחיידקים בשמורה?

ברשות הטבע והגנים לא השתגעו על ההחלטה. המים, אומרים ברשות, הם אותם מים שבהם התרחצו המטיילים מאז ומתמיד. דבר לא השתנה. עם פרוץ הקיץ הפרות הרועות מתקרבות לאפיקי הנחלים. יש שם מים טובים ועשב רענן. העשב נכנס מצד אחד ויוצא מהצד השני היישר לתוך הנחל. יכולת המהילה של הנחל, אומרים ברשות הטבע והגנים, מוגבלת לעומת זו של הים, ולכן לא ריאלי לבדוק את שני מקווי המים באותה אמת מידה. לפי הטענה הזו, 400 חיידקים ל-100 מיליליטר זו גזרה שהטבע הקמל שלנו לא יכול לעמוד בה.

שוחים בבריכת המשושים, בימים אחרים צילום: חמד אלמקת

לאחר דין ודברים, נמצאה פשרה: חלקי השמורה שבהם פוסעים במים עד גובה הברכיים או טובלים לכמה שניות הוגדרו כמים המיועדים לקיט ונופש. למים כאלה - בדומה למים המיועדים לשיט - יש תקן מקל: עד אלף חיידקים למאה מיליליטר. באשר לבריכת המשושים, במשרד הבריאות סירבו להוריד את הרף. עם כל הכבוד לפרות, רחצה זו רחצה, וחיידקים הם חיידקים.

וכך, למעשה, השמורה חולקה לשניים. מסלול ההליכה הותר לשכשוך קצר; ההמלצה להימנע מרחצה בבריכת המשושים בעינה עומדת. הבריכות שלאורך המסלול, לעומת זאת, זכו לתעודת הכשר. למה? מה ההבדל בין הבריכות? שאלה טובה. בכל מקרה, צריך לזכור שמדובר בהמלצה בלבד. אם תחפצו לטבול בבריכת המשושים, איש לא יעצור אתכם בגופו. ברשות הטבע והגנים אומרים שמוסרים את המידע לכל מטייל שמגיע לקופה (בכל זאת, אנחנו משלמים תמורת המפגש עם החיידקים), ומציבים במקום שלטים בהתאם להנחיות. מכאן, איש-איש לשיקול דעתו.

אז יש במים חיידקים. עד כמה הרחצה מסוכנת? ברשות הטבע והגנים מתקשים

להיזכר בהתקפי דיזנטריה המוניים. גם השנה, אומרים שם, לא התקבלו תלונות מיוחדות. במשרד הבריאות מתריעים שרחצה במים מזוהמים היא משחק באש. מאה מטיילים יכולים לטבול בהם ולצאת בלי פגע, והמטייל ה-101 ייחשף לחיידק וילקה בזיהום קשה. חשיפה לפתוגנים היא לא משוואה מתמטית. מדובר בניהול סיכונים, וריכוז של 400 חיידקים למאה מיליליטר נחשב בספרות המקצועית לרף שלא מומלץ לעבור. וחוץ מזה, אומרים במשרד הבריאות, לעתים קרובות נשמעת הטענה שבישראל אין מספיק אכיפה ושמירה על בריאות הציבור. אז גם כשאנחנו עושים את עבודתנו זה לא בסדר?

באופק של מעגל הקסמים הזה אולי יש פתרון: הרחקת הפרות מאפיקי הנחלים באמצעות הקמה יזומה של שקתות שבהן תמתין להן אספקה סדירה של מים. מדובר בפרויקט משותף לכמה גופים, וכמו כל מהלך רב זרועי בישראל הוא לא יסתיים בתוך יום או יומיים. אם תיקלעו בזמן הקרוב לרמת הגולן, עדיין תיאלצו להישיר מבט אל החיידקים ולהחליט - לקפוץ או לא לקפוץ לבריכת המשושים.

aviv67@gmail.com