גירוש הילדים: "עובדי מדינה – סרבו פקודה"

בטור מיוחד למעריב קורא יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים למרד. "ההחלטה לא סבירה בעליל ולא הגיונית. במקום טרנספר צריך תוכנית הגירה"

איציק פרי | 3/8/2010 6:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בבוא היום, כשהחלטת הממשלה על גירוש 400 ילדי העובדים הזרים תצא לפועל, על רשויות ההגירה, המשטרה, כמו גם על העובדים הסוציאליים לסרב פקודה. לסרב לבצע החלטה שהתקבלה בממשלה בסיבוב שני, על חודם של קולות בודדים, שאלה שהצביעו נגדה התחלקו בין מיעוט שדרש לגרש את כל 1,200 ילדי העובדים הזרים ורוב שתבע להשאיר את כל ילדי העובדים הזרים בארץ.

החלטה המענישה 400 ילדים, שנולדו, גדלו והתחנכו בארץ, המשלמים עכשיו את מחיר היעדר מדיניות ממשלתית לאורך שנים. אלה הדורשים לגרש את כל ילדי העובדים הזרים, דוגמת אלי ישי וחבר שריו, טוענים כי תיווצר כאן בעיה דמוגרפית קשה, ואם לא נגרש עכשיו ומיד את כל ילדי העובדים הזרים ניהפך למדינת מהגרים, דוגמת אחדות ממדינות אירופה.

הלו, תתעוררו שם למעלה! 400 ילדים הם הבעיה הדמוגרפית שלנו? גירושם של 400 ילדים, ששפת אמם עברית, וכל שחוו בחייהם הוא ההוויה הישראלית, יפתרו לכם את הבעיה הדמוגרפית?

מדינת ישראל, שמיום הקמתה ביקשה להגדיר את עצמה כמדינת רווחה, הופכת היום למדינת טרנספר במקום להחליט על גירוש, הייתה הממשלה צריכה לקבוע מדיניות של מכאן והלאה. הרי העובדים הזרים ימשיכו להגיע, ימשיכו לטפל בהורינו הקשישים הסיעודיים, לעבוד בחקלאות ובבנייה, במקום הישראלים המסרבים לעבוד בעבודות אלה, ומדיניות הדלת המסתובבת של הבאת עובדים זרים תימשך. וכשמגיעים עובדים זרים צעירים, מה מצפים מהם?

בדרך בלתי אחראית ובהחלטה שערורייתית של גירוש 400 מילדי העובדים הזרים פתרה הממשלה את "בעיית הדמוגרפיה" לשנה הקרובה, אולם האם לא נמצא את עצמנו בעוד חמש או עשר שנים בפתחה של אותה בעיה ממש? כשהחלו הדיונים על גורל ילדי העובדים הזרים היו כמה שרים חברתיים שיצאו למלחמת חורמה נגד כל כוונה לגרשם.

הם עשו זאת לא רק מההיבט ההומניטרי, אלא מהסכנה הצפויה לאותם ילדים אם יגורשו וייעקרו ממולדתם, ישראל. בודדים מהם, כמו שר החינוך גדעון סער; שר התמ"ת בנימין בן אליעזר; יוסי פלד; דן מרידור ומיכאל איתן העזו גם להרים אצבע בממשלה נגד ההחלטה.

בן אליעזר התבטא לאחר ההחלטה בממשלה כי זו אינה המדינה שהוא מכיר. למעשה זו אינה המדינה שאנחנו, אזרחיה, מכירים. זו אינה המדינה שמתיימרת לדאוג, לפעול ולעזור לכלל האוכלוסייה המתגוררת בה. זו לא המדינה שמגדירה את עצמה כאחת הנאורות שבמדינות העולם. זו לא אותה המדינה שאמורה לפעול על פי ערכי המוסר והדאגה לפרט, באשר הוא פרט.

לכן ביום פקודה עלינו לסרב למלאה.

אני נגד סירוב פקודה מכל סוג שהוא, במיוחד של חיילים, אולם החלטה שכזו על גירוש 400 ילדים היא החלטה בלתי הגיונית ובלתי סבירה בעליל. לא די לנו בחתימה על האמנות הבינלאומיות שישראל מחויבת אליהם, אנו מחויבים גם לקיימם. מחויבים לדאוג לשלומם ולרווחתם של אותם ילדים, שצו הגירוש מונף עתה עליהם, גם מהבחינה הערכית, ההומניטרית וכן גם מבחינת השכל הישר וההיגיון.

איציק פרי הוא יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/homepage -->