פיית בת הארבע: "אני רוצה להישאר בארץ, אין לי לאן ללכת"
ג'ייני ופיית צריכות להתחיל לארוז כבר בימים הקרובים. בעוד כחודש הן ייאלצו לעלות על מטוס לפיליפינים. שש שנים וחצי עבדה ג'ייני בסיעוד, עם אשרת עבודה, ועכשיו היא צריכה לעזוב עם פיית הקטנה כי הממשלה החליטה שמי שלא הגיעה לגיל חמש לא תוכל להישאר. "לא עשינו שום דבר רע לאף אחד", היא אומרת
הגדולה נשארת, הקטנה מגורשת צילום: אמיר מאירי
בין מאות הילדים בלטו שאנון אקבולוט, בת שמונה, בתם של חסן שהגיע מטורקיה לעבוד בבניין, ואסתר שהגיעה מהפיליפינים לסעוד קשישים. "אמרו שהילדים הגדולים נשארים, אז הבנתי שאני נשארת", היא אומרת. עכשיו היא רגועה יותר לבלות את החודש שנשאר לחופש הגדול, לפני שתעלה לכיתה ג'. "בממשלה שמעו אותנו ואת הטלוויזיה ואני חושבת שהם החליטו בסוף מהלב", היא אומרת.
"רק שייתנו לנו להישאר"
לידה עומדת פיית בת הארבע עם אמה ג'ייני, שמצבן שונה לגמרי. הן כבר צריכות לארוז כי בעוד כחודש הן ייאלצו לעלות על מטוס לפיליפינים. שש שנים וחצי עבדה ג'ייני בסיעוד, עם אשרת עבודה, ועכשיו היא צריכה לעזוב עם פיית הקטנה כי הממשלה החליטה שמי שלא הגיעה לגיל חמש לא תוכל להישאר.
זה בעצם כל האבסורד - אילו באה לעולם שנה קודם, הגזרה הייתה נחסכת ממנה. "אני רוצה להישאר פה, אין לי לאן ללכת", אומרת פיית. למרות גילה הצעיר, היא יודעת
שעתידה לוט בערפל. "אין לי משפחה בפיליפינים", אומרת אמה. "יש לי רק את פיית, שכבר יודעת עברית יותר טוב ממני".
"עדיין לא אמרתי לה שאנחנו הולכות לעזוב את ישראל, אולי כי אני בעצמי עדיין מקווה שזה לא יקרה", היא מוסיפה. "באתי לכאן לפני שנים כדי לעבוד ולעזור לאנשים מבוגרים, ואני עדיין עושה את זה. לא עשינו שום דבר רע לאף אחד, רק התאהבתי ונכנסתי להיריון. זה לא פשע להביא ילד לעולם. זה ברכה מאלוהים. רק שייתנו לנו להישאר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם