הכלבים נובחים, השיירה דורסת
העיתונאית הטורקייה טורין דאלולו ביקרה את התנהלותו של ראש הממשלה ארדואן ואפילו צידדה בישראל. עכשיו היא מחפשת עבודה
"אין ספק שראיתי את טורקיה משתנה מאז שעזבתי אותה", היא אומרת בראיון ל"מוספשבת" מביתה שבוושינגטון. "פעם, כשהיית מסתובב ברחובות איסטנבול היית מוקף בעיקר בתיירים אירופים", היא מסבירה. "היום, אתה הולך ברחובות העיר ורואה יותר תיירים ממדינות ערב ופחות ופחות תיירים מאירופה". טולין , מוסלמית שגדלה בבית דתי, מקפידה להיזהר בלשונה.
"לא שיש משהו רע בתיירים ממדינות ערב", היא מוסיפה מיד. "יש תנועה ברורה בקרב הטורקים שמעוניינים להיפתח יותר ויותר לעבר העולם המוסלמי", היא מסבירה. "העם הטורקי", היא ממשיכה, "צועד בדרך שסולל עבורו בשנים האחרונות ראש הממשלה רג' פ טאיפ ארדואן. אין ספק שארדואן רוצה להיות מנהיג העולם המוסלמי. אפשר לראות את הנחישות וההתלהבות שלו לקבל על עצמו את הבכורה. אין גם ספק שהוא חש הרבה יותר נוח מול בשאר אסד הסורי מאשר עם ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שביקר אצלו השבוע".
דאלולו , כפי שעולה מדבריה, מודאגת. המדינה שאותה עזבה בסוף המאה הקודמת משנה את פניה. "יותר אנשים פונים מזרחה. יותר נשים מכסות את פניהן", היא מסבירה. את עיקר הביקורת היא מפנה לעברו של ארדואן. כואבת את אובדנה של המדינה שבה גדלה. כעס אותנטי מהול בעלבון אישי. לפני חודשיים פוטרה מעבודתה ככתבת העיתון היומי "האברטורק". כמה שבועות קודם לכן נתקלה בדוברו של ארדואן, שהגיע לוועידת הגרעין שנערכה בוושינגטון במחצית חודש אפריל. הדובר הביע אז את זעמו על כתיבתה הביקורתית בנוגע להתנהלותה המדינית של טורקיה כלפי ישראל. "אני לא רואה עיתונאים ישראלים שמבקרים את נתניהו בצורה דומה", נזף בה. לסיום איים, "את עוד תשלמי על זה".
חודש וחצי לאחר מכן פוטרה. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים בלבד, אלא שהעדויות מראות אחרת. "אני רוצה להבהיר", כתב לה עורך דסק החוץ כמה ימים לאחר מכן. "בשום שלב, אני, דסק החוץ או סגן העורך הראשי של העיתון לא היינו מעורבים בפיטורייך". בהמשך כתב, "אני מאמין שזה קשור לאזהרה שקיבלת מדוברו של ראש הממשלה". את הדברים פרסמה דאלולו בטור מיוחד שפרסמה בראשית החודש בבלוג שלה. "בכוונה המתנתי כמה שבועות בטרם פרסמתי את הדברים", היא מסבירה. "בזמן הזה שוחחתי עם חברים ועיתונאים בטורקיה. אני לא יכולה לקבוע בוודאות, אבל יש נסיבות ברורות שמצביעות על קשר בין אותו אירוע לפיטורים שלי".
אלפי קילומטרים מאנקרה דאלולו
"זה לא מצב של שחור ולבן", היא מדגישה. "זה לא שאסור לבקר את הממשל הטורקי או שחופש העיתונות מת. אבל לאחרונה יש דרך מסוימת להגיד את הדברים. פתאום צריך להיות דיפלומטים. זה תהליך אטי ומטריד. אני משוחחת עם לא מעט קולגות בטורקיה, אנשים שעוסקים בתקשורת עשרות שנים. הם מתארים מצב שלא הכירו, אנשים שהעורכים מבקשים מהם פתאום'להיות יותר זהירים במה שהם כותבים'. כתבים שמתבקשים'לעדן' את הפרשנות שלהם".
מוושינגטון, כאמור, דאלולו חשה מספיק בטוחה להטיח את ביקורתה. אלא שניתן לשער כי לא מעט אנשי תקשורת בטורקיה חשים דברים דומים, מרגישים מדי יום את הסתירה בין הרפורמות שמנהיג ארדואן כלפי חוץ ומתוך ניסיון להתקבל לאיחוד האירופי, ובין הידוק אחיזתו בשלטון וחיזוק אופיה הדתי של טורקיה. אחד מהם הוא ג' ונייט אולסבר, הפרשן הבכיר של העיתון הטורקי הנפוץ "הורייט".
לפני שנה ספגה קבוצת התקשורת דואן, שאליה משתייך העיתון, קנס חסר תקדים בסכום של שלושה מיליארד דולר. העילה - העלמות מס. אלא שלא מעט אנשי תקשורת ופעילים פוליטיים בטורקיה סבורים כי מדובר בניסיון להלך אימים על תאגיד התקשורת ולהשתיק את הביקורת נגד השלטון שפורסמה בגופיו השונים. "גם אני מרגיש את הלחץ", סיפר לאחרונה אולסבר ל"מעריב". "אם אני מדבר בטלפון, אני מניח שמצותתים לי. זה היה הנוהג בתקופת המשטר הצבאי, והממשלה הנוכחית ממשיכה במה שעשו אז". ארדואן , אגב, לא הסתפק בקנס הכבד, ולא פעם הפציר בעם הטורקי לא לרכוש את העיתונים שמוציאה הקבוצה.
וישנו אנתוני מילס, בכיר ב"מכון התקשורת הבינלאומי", שעוקב אחר חופש העיתונות ברחבי העולם. "התקשורת בטורקיה חופשית כל עוד היא לא מבקרת את ארדואן באופן שלא מקובל עליו", אמר בחודש מארס האחרון. כמה ימים קודם לכן הדהים ארדואן את טורקיה ואת מדינות המערב כשהפציר בעורכי העיתונים להצר את צעדיהם של פרשנים סוררים. "אף על פי שאין מדובר בפעם הראשונה שבה ארדואן מבקר את התקשורת, דבריו הפעם מדאיגים ביותר", הוסיף מילס. "מה שהוא דורש כעת, אם אני מבין אותו כהלכה, הוא שעיתונים ייפטרו מפרשנים שחוצים גבולות שהוא קובע בעצמו", סיכם .
באיחוד האירופי, שעוקב בשנים האחרונות אחר הרפורמות שנדרש ארדואן למלא בטרם תאושר
כניסתה של טורקיה לאיחוד, הביעו מורת רוח מהדברים. "זו לא הפעם הראשונה שארדואן מפעיל לחץ על התקשורת", אמר ל"דיילי ניוז" הטורקי דיפלומט אירופי שמשרת באנקרה וביקש להישאר בעילום שם. "אנחנו מודאגים", הוסיף . "לא כך אמור ארדואן להגן על עצמו". לפני כחודש, ב-21 ביוני , הגדיל ארדואן לעשות כשהאשים מעל בימת הפרלמנט את התקשורת הטורקית בכך שהיא מסייעת לטרור. "לצערי, התקשורת, בכוונה או לא, מסייעת באופן רציני לארגוני הטרור", תקף . את הדברים אמר ארדואן לאחר שערוצי החדשות שידרו תמונות של משפחות טורקיות אבלות לאחר שאיבדו את יקיריהן במתקפת טרור של מחבלים כורדים.
דאלולו, כאמור, היא אחת מאותן עיתונאיות סוררות. דבריה נחשבים לבעייתיים במיוחד לא רק בשל תוכנם, אלא גם מאחר שלא פעם הם ראו אור באנגלית, פונים למדינות המערב ולמעגל הדיפלומטי של וושינגטון. ימים ספורים לאחר אותו ביקור של ארדואן בוושינגטון פרסמה דאלולו מאמר ביקורתי תחת הכותרת, "טורקיה בוחרת צד" (Turkey takes sides), שפורסם במגזין הדו-חודשי היוקרתי "פוריין פוליסי". " טורקיה מאבדת את תפקידה כקול ההיגיון בגלל האובססיה של ארדואן לבקר את ישראל בכל הזדמנות", כתבה באותו מאמר. "הבחירה של טורקיה בבנות ברית חדשות לוותה בהצרת החופש בתוך טורקיה", הוסיפה . "קל להשתמש בישראל כשעיר לעזאזל, בשעה שארדואן מנסה לעצב מחדש את הזהות הטורקית ואת האינטרסים הלאומיים שלה. ההתנהלות של ארדואן יצרה ואקום מסוכן במזרח התיכון".
עד כמה אופיה הדמוקרטי של טורקיה נמצא בסכנה?
"טורקיה היא עדיין מדינה חילונית ודמוקרטית, אבל אני חושבת שצריך לשים מירכאות ליד המילה חילונית. כשאני מגיעה לטורקיה אני רואה יותר ויותר נשים בכיסוי ראש, כשכל הנושא הדתי הופך פתאום לחלק מהשיח הציבורי, דבר שלא היית שומע לפני עשר שנים. עכשיו ארדואן פתאום קורא לטורקים לשתות יותר סודה ומיץ במקום אלכוהול. אלו דיבורים שפעם לא היו מקובלים ומעידים יותר מכל על השינוי המדאיג שעובר על המדינה".
עד כמה זה מחלחל לרחוב?
"הדמוקרטיה הטורקית אף פעם לא הייתה מושלמת, אבל עשינו התקדמות לא קטנה בשנים האחרונות. עכשיו אנחנו נמצאים במצב בעייתי. עיתונאים בטורקיה שאני מדברת איתם מדברים על לחצים שהם מעולם לא נאלצו להתמודד איתם. אבל אני לא מדברת רק על התקשורת. גם האוכלוסייה היום מעדיפה לעצום עיניים. כל אחד מתרכז היום קודם כל בעצמו. לא מזמן פורסם סקר מקיף שבדק את תמיכת העם הטורקי ברפורמות לחוקה שארדואן מבקש להעביר בחודשים הקרובים. התוצאות הצביעו על שוויון בין תומכי הרפורמות ובין מתנגדיהן. אלא שבמקביל עורכי הסקר הצביעו על נתון מעניין, לפיו נשאלים רבים סירבו לדבר על פוליטיקה. זה דבר חדש עבורי ומדאיג מאוד. אנשים חוששים למקום העבודה שלהם, מפחדים שלדעה שלהם יכולה להיות השפעה שלילית על חייהם".
עד כמה נכונה התפיסה המתפשטת לפיה ארדואן מבקש להפוך למנהיג העולם המוסלמי?
"אין ספק שארדואן רוצה ופועל בנחישות להפוך למנהיג העולם המוסלמי. אין גם ספק שהתייצבותו לצד החמאס מעניקה לו תמיכה גדולה בקרב מדינות ערב. עם זאת, אני חושבת שצריך להבדיל בין ארדואן ובין העם הטורקי. אין ספק שיש היום מומנטום חדש בקרב העם הטורקי שמזדהה יותר ויותר עם מדינות ערב. כמו כן, הטורקים חשו תמיד הזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני. מנגד, הייתה תמיד התנגדות גדולה לפעילות הטרור של החמאס, שהזכירה לטורקים את האלימות של המחתרת הכורדית.
"ארדואן ניסה לשנות זאת, ואין ספק שגם נחל הצלחה. עם זאת, אני מסופקת אם העם הטורקי ככלל תומך בפעילות החמאס. כמו כן, אני חושבת שאנחנו שוגים כשאנחנו משליכים מהמשבר בין טורקיה לישראל על מיקומה של טורקיה במרחב הפוליטי. היחסים בין שתי המדינות ידעו לא מעט משברים לאורך השנים, אבל חשוב שננפץ כמה מיתוסים, ביניהם גם את זה האומר שהמשבר בין שתי המדינות מסכן את ביטחונה של ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם