זהירות, דור 4 בפתח
יותר אנטנות? יותר קרינה? הגדלת זמן השימוש במכשירים? הדעות חלוקות לגבי ההשפעות של הדור הבא של טכנולוגיית הסלולר. מי יודע באיזה דור נהיה כשיתקבלו תשובות חד משמעיות
בסוגיית הדור הרביעי ישנם מי שטוענים, דוגמת הפורום לסולריות שפויה, כי השירותים הללו מצריכים פריסה של אנטנות רבות נוספות. בישראל יש כיום מספר גבוה של אנטנות מיותרות: 40% יותר לכל אלף איש מאשר במדינות מערביות אחרות. מדובר בכ- 8,000 מוקדי שידור, שבכל אחד מהם שלוש או ארבע אנטנות. מספרם הגבוה של מוקדי השידור הללו נובע כתוצאה מחוסר שיתוף פעולה בין חברות הסלולר, אשר לכל אחת מהן פריסה משלה על אף שהן משתמשות באותה הטכנולוגיה.
מנגד עולה השאלה, האם פריסת אנטנות רבות מעלה את רמת החשיפה לקרינה או דווקא מורידה אותה. בפורום החברות הסלולריות נטען כי ריבוי אנטנות הינו חיובי דווקא בהקשר הבריאותי: ככל שמספרן של האנטנות גבוה יותר, כך כל אנטנה משרתת שטח קטן ממה ששירתה קודם לכן ועל כן גם מספר קטן יותר של משתמשים. עובדה זו, טוענים בפורום, מאפשרת להפחית את עוצמת השידור של האנטנה, וכן להפחית באופן משמעותי את עוצמת השידור של המכשירים הסלולריים עצמם בשל היותם קרובים יותר לאנטנה.
ב-2005 הוקמה בממשלה ועדת מנכ"לים לבדיקת סוגיית האנטנות הסלולאריות. הוועדה, אשר הורכבה ממנכ"לי המשרד להגנת הסביבה, התקשורת, הפנים, האוצר, הביטחון, הבריאות והתמ"ת, פרסמה את מסקנותיה בנובמבר 2005. בדוח נקבע, כי עיקר הצורך בהתקנת אנטנות חדשות ברחבי הארץ נובע מרצונן של חברות הסלולר לשווק שירותי תוכן רחב- סרט, דוגמת טלוויזיה ואינטרנט, אשר הן אינן מחויבות בהם לפי רישיונותיהן.
עבור שירותי הטלפוניה והודעות הטקסט, קבעה הוועדה, מספיקה פריסת האנטנות הקיימת. משרד הבריאות העביר באמצעות הדוח מסר חד משמעי באשר לצורך בדיון ציבורי שיבחן את רמת נחיצותם של שירותי "הדור השלישי", המעלים בהכרח את רמת החשיפה של הציבור לקרינה. מנגד, נטען במשרד התקשורת כי דיון זה הוכרע עם סיומו של המכרז להספקת התשתית לשירותים אלו, ועם קבלת התמלוגים עבור התדרים. לאור זאת המליצה הוועדה לקיים דיון ציבורי בנושא לפני כניסתן של טכנולוגיות "דור רביעי"
זה כשלוש שנים שבפורום לסלולריות שפויה טוענים כי מאז קביעותיה של ועדת המנכ"לים, לא התקיים כל דיון ציבורי בנושא נחיצותן של טכנולוגיות אשר יהוו תשתית לאספקת שירותי דור רביעי, ובינתיים פועלות חברות הסלולר על מנת לספק בעתיד את השירותים הללו.
ואולם בקרב גופים מקצועיים אחרים עולה הטענה, כי על אף שכאשר נכנסו לשוק טכנולוגיות הדור השלישי עלה באופן משמעותי מספר האנטנות בארץ, הרי שעבור שירותי דור רביעי אין כל צורך בהתקנת אנטנות נוספות. עיקר הבעיה, לפי תפישה זו, נוגעת לשימוש הבזבזני של החברות בפריסה הקיימת. על 8,000 מוקדי השידור הקיימים לשמש את כל החברות ביחד, וזו פריסה האמורה להוות תשתית מספקת גם לשירותי דור רביעי. טענה זו רלוונטית במיוחד כיום, נוכח ניסיונותיה של חברת מירס להתחרות בחברות הסלולר הגדולות באמצעות פריסת תשתית רחבה משלה, וכן נוכח אפשרות של כניסת מפעיל נוסף לשוק.
מבחינה בריאותית, עולה בעיה נוספת בהקשר של שירותי הדור הרביעי. ככל שטכנולוגיה מהירה יותר, כך מתארך זמן השימוש בה. בישראל ישנם כיום 9.5 מיליון משתמשים בטלפונים סלולאריים, מתוך אוכלוסיה של כ- 7.5 מיליון, ומשך שיחה ממוצעת כיום הוא 15 דקות - ממוצע גבוה בהרבה מאשר בעבר. לשם השוואה, עד לפני כשבע שנים, מנוי שדיבר בטלפון הסלולרי במשך חצי שעה בחודש נחשב למשתמש כבד. באמצעות טכנולוגיית הדור הרביעי יהיה קצב העברת הנתונים בסלולרי מהיר מאד, ובהכרח ייעשה בו יותר שימוש, כך שמשך החשיפה לקרינה יתארך.
כאן עולה השאלה, האם ניתן באמת לקיים דיון על אודות נחיצותם של שירותי הדור הרביעי, על אחת כמה וכמה כאשר אין בהכרח צורך לפרוס תשתית אנטנות נוספת, ואף ייתכן שימנעו זאת מגבלות מחמירות על פריסה שכזו המקודמות בימים אלו על ידי המשרד להגנת הסביבה. יותר מקיום דיון ציבורי, יש לבדוק כיום את אופן פריסת האנטנות, במיוחד בהקשר של מתקני הגישה האלחוטית אשר בשנים האחרונות מאפשרים לחברות הסלולר להתקין אנטנות על גגות בנייני מגורים ללא ידיעת הדיירים וללא היתרי בנייה.
בכל הנוגע למשך השיחה המתארך, כמובן שבלתי אפשרי יהיה לרגולטור לקבוע הגבלות על מתן שירותים סלולריים, במטרה להוריד את משך זמן השיחה הממוצע של הלקוח, והבחירה כיצד וכמה להשתמש בסלולרי נתונה אך ורק בידי הצרכן. עיקר הפיתרון ייאלץ להימצא בתחום ההסברתי והמחקרי, שכן כידוע, שאלת השפעת הקרינה הנפלטת ממכשירים סלולריים על גוף האדם עודנה שנויה במחלוקת. מי יודע באיזה דור נהיה כשיתקבלו תשובות חד משמעיות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מקור הצורך בהוספת אנטנות במעבר מדור שני לשלישי הינו שינוי בתדרי השידור מתדרים נמוכים יחסית (900-800 מגא-הרץ) לתדרים גבוהים (1800 ו-2150 מגא-הרץ). שירותי הדור הרביעי יושתתו על אותם התדרים שבשימוש היום. בנוסף, כיום קיים קונצנזוס בין משרדי הממשלה שיש לא רק לקדם אלא לחייב שיתוף בין החברות, כך שלא יהיה צורך בעוד אתרים. באתרים הקיימים יקימו כל החברות את הציוד שלהן".
מפורום החברות הסלולריות נמסר בתגובה: "הרשת הסלולרית מהווה תשתית חיונית הן לפרט והן למדינה. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הסלולרי הינה חלק מההתפתחות הטכנולוגית הכללית המתרחשת בארץ ובעולם. הציבור רשאי לבחור בעצמו באילו שירותים ובאיזה היקף הוא משתמש בדומה לכל טכנולוגיה אחרת ובלבד שהיא עומדת בתקני הבטיחות שנקבעו.
"בהיבט הבטיחותי, חשוב לציין שהרשתות הסלולריות בארץ מחויבות לעמוד בתקנים שקבע המשרד להגנת הסביבה, המחמירים פי עשרה ממה שהומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי וממה שנהוג במרבית מדינות המערב. מעבר לכך, ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת התייעלות והפחתה משמעותית של עוצמות השידור מהמכשירים הסלולריים ומהאנטנות, כפי שמתאפשר עם רשתות הדור השלישי.
"יתרה מכך, גם עוצמות השיא של המכשירים הסלולריים המתקדמים, נמוכות בהשוואה לדורות הקודמים. ריבוי האנטנות, כאמור, הינו חיובי כתוצאה מהפחתת עוצמת השידור של כל אנטנה יחידה ושל המכשירים הסלולריים עצמם. מומחי המשרד להגנת הסביבה בתמיכת משרד הבריאות מכירים בכך, והם אלו המעודדים הקמתן של יותר אנטנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם