חטא חטאה התקשורת בסיקור תשעה באב
כמו בכל שנה כלי התקשורת מעוותים את המציאות כאשר הם מראים את המיעוט הקטן בת"א שמבלה בט' באב בבתי קפה כשרוב העם מתאבל
בית קפה הומה בתל אביב בתשעה באב (למצולמים אין קשר לכתבה) צילום: אריק סולטן
אפשר להבין את התקשורת שהיא אינה יודעת איך "לאכול" את צום תשעה באב. כי לך תסביר לאנשים שכל עבודתם היא כאן ועכשיו, משהו שקרה לפני כ-1,940 שנים. גם אפשר, אפילו שזה כואב מאוד בלב היהודי השלם שחפץ לראות את אחדות העם סביב נושאים שאמורים להיות נוגעים לכולנו, להבין את הצעירים שמאד לא קשה להם לשבת בליל חורבן בית המקדש במסעדות ובבתי קפה.
הרי להורים שלהם לא אכפת כי הם לא צמים על משהו שקרה לפני כל-כך הרבה זמן, ומבחינתם זה בכלל לא תשעה באב אלא 19 באוגוסט, עוד לילה לוהט בתקופה הכי מהנה בשנה, החופש הגדול, אז מה פתאום שהם יישארו בבית - ועוד לא יאכלו וישתו? למה מי מת?
אבל מי שאי-אפשר להבין או להשלים איתו זה למה בכל שנה בבוקרו של צום, עלינו לראות תמונות חצויות של המתפללים בכותל לעומת המבלים בתל-אביב, חיפה, וכל מקום שהוא לא ירושלים.
למה להתנתק מההיסטוריה ועוד לבכות?
למה למען השם, אחרי שנים של חורבן בשל שנאת חינם מתעקשים עורכי העיתונים והתמונות להפוך אותנו מעם אחד לקבוצות שונות ומשונות החיות במדינות ירושלים תל-אביב וחיפה?
אם נושא התמונה והכיתוב שלה הוא צום תשעה באב - למה צריך לתת במה והנצחה לאותם עבריינים שרומסים בראש חוצות את החוק לנעילת בתי עינוגים ביום זה, ועוד מצהירים ברוב חוצפתם שהם מעדיפים לפתוח את עסקיהם ולקבל דו"חות - כי
זה מבאס שמכריחים אותם לעבור על החוק!.
מישהו הכריח אותך, בעל בית הקפה המגעיל להתנתק בכוח מההיסטוריה המפוארת של העם שלך? מישהו הצמיד לך אקדח לרקה ואמר לך לסגור לערב אחד את המקום כדי שתוכל לעלות יחד עם כולם למקום בית מקדשנו ולצעוק לשמיים שיותר גרוע ממצבנו באומות עכשיו לא יכול להיות, ואנחנו מתגעגעים לימים שבהם מנהיגי כל המדינות היו בירושלים לתת מתנות למלכים שלנו?
לשנה הבאה בבית המקדש
אירוע "הלילה לא לומדים תורה" בת"א בתשעה באב. מראיינת: רחלי רוטנר, צילום: דודי ויזגאן, עריכה: שגיא שפירא
למה כל אותם עורכים, כתבים ומפיקים לא מפסיקים לפרסם את התמונות המתחכמות והכותרות החמודות של מקוננים ומבלים, איכה בירושלים, לאן הערב בתל-אביב, ולהבליט בכותרות ובמהדורות החדשות שהיום כולנו אבלים על הבית של כולנו - שנחרב מזמן, אבל יכול להבנות מחדש אם רק ננסה לפחות להתאחד סביב רעיונותשמדברים אלינו בשפה שרק אנחנו מבינים.
הרב הראשי לתל-אביב ישראל מאיר לאו אמר בערב תשעה באב, באירוע "הלילה לא לומדים תורה" שהוא ראה השנה הרבה פחות מבלים בבתי הקפה ואתמול כתב הרב לאו ב"מעריב" שזה זמן לתקווה ואמונה.
אני הקטן יכול רק להאמין ולקוות שבשנה הבאה לא ישבו צעירים וצעירות בבית הקפה, אלא ישבו בני כל הגילים בבית המקדש וישתו לחיים בירושלים. נראה את התקשורת מצליחה לקלקל את התמונה הזו.
אריאל שרפר-עיתונאי, עורך ומפיק חדשות ברדיו קול-חי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם