"הפלישה לעיראק רק סיכנה את בריטניה"
ראש השב"כ הבריטי לשעבר טענה בוועדת החקירה על המלחמה בעיראק כי מאז הפלישה נרשמה החרפה באיומי הטרור על המדינה
הברונית אליזה מנינגהם-בולר, שעמדה בראש השב"כ הבריטי, העידה בפני ועדת צ'ילקוט, אשר חוקרת את ההתנהלות סביב המלחמה בעיראק. מעדותה עולה כי הפלישה שנועדה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין לא צמצמה את איום הטרור, אלא דווקא הגבירה אותו באופן משמעותי.
אליזה מנינגהם-בולר. צילום: אי-פי
"היא ללא ספק חיזקה את האיום, ועד 2004 כבר היינו מוצפים לגמרי", אמרה מנינגהם-בולר, בהתייחסה לעלייה החדה במספר מזימות הטרור נגד בריטניה. "עיראק גרמה להקצנה בקרב בני דור שראו את הפלישה לעיראק מגיעה אחרי הפלישה לאפגניסטן וזיהו זאת בתור התקפה על האיסלאם".
לדברי הברונית, בתחילת המלחמה ב-2003, זיהו שירותי המודיעין 80-70 מוסלמים ילידי בריטניה שרצו לנסוע לעיראק כדי להילחם בכוחות הזרים. היא הוסיפה כי בין 2001 ל-2008, נחקרו 16 מזימות פנימיות "בולטות", כאשר 12 מתוכן נעצרו, בעוד שביולי 2005 בוצעו שני פיגועים בלונדון, שאחד מהם הסתיים עם 52 הרוגים.
כאשר נשאלה על התקפות טרור בתמיכה עיראקית נגד בריטניה לפני הפלישה, ציינה מנינגהם-בולר כי הסיכון היה "נמוך". "לא האמנו שיש להם יכולת לפעול בבריטניה", אמרה. היא אף שלחה ב-2002 מזכר לעמיתיה, שבו ציינה כי אין ראיות משכנעות לגבי קשרים בין סדאם חוסיין לאל-קאעידה.
"נתנו לבן-לאדן את הג'יהאד העיראקי"
מנינגהם-בולר טענה כי הפלת משטרו של סדאם חוסיין דווקא אפשרה לאל-קאעידה להשיג דריסת רגל ראשונה בעיראק. "אפשר לומר שאנחנו נתנו לאוסמה בן-לאדן את הג'יהאד העיראקי, כך שהוא יכול היה לנוע לתוך עיראק באופן שמעולם לא התאפשר לו", אמרה.
במהלך עדותה מתחה מנינגהם-בולר ביקורת חריפה על טענות הממשל האמריקאי הקודם, שקשר בין הפלישה לבין מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר. "אין מודיעין אמין שמעלה כי הקשר הזה קיים, וזו הייתה המסקנה של ה-CIA", אמרה. "זו לא הייתה המסקנה שזכתה תמיכה בחלקים מהמכונה האמריקאית".
היא העריכה
כי בשל חילוקי הדעות, קידם שר ההגנה האמריקאי באותה תקופה, דונלד רמספלד, את המודיעין של הפנטגון על חשבון ה-CIA.
"זו הסיבה שרמספלד הקים יחידת מודיעין חלופית כדי לחפש מסקנה אחרת", ציינה מנינגהם-בולר. "לדעתי, לסדאם חוסיין לא היה קשר ל-11.9 ומעולם לא ראיתי משהו שישנה את דעתי".
בריטניה כבר סיימה להסיג את כוחותיה מעיראק, אבל יש לה עדיין 9,500 חיילים באפגניסטן. על אף שמרבית הציבור תומך בהשבת החיילים, הממשלה הנוכחית והקודמת טענו כי הם נמצאים שם כדי לסייע בהתמודדות עם האיום האיסלאמי הקיצוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם