בנייה זולה תעלה ביוקר לסביבה
משרד השיכון מעודד בניה חדשה, אך מתעלם מעקרונות הבנייה הירוקה. אם השיקול היחידי יהיה המחיר הזול, ייגרם עוול לדיירים ולמדינה
אכן מדובר בצעד חיוני וחשוב, אבל מה עם הסביבה? במסגרת קידום הדיור והניסיון לעודד בניה חדשה בישראל קיימת התעלמות מוחלטת מהנושא התכנוני, בעיקר בפאן הסביבתי-אנרגטי, אשר עשוי להשפיע על הקריטריונים לבחירת היזמים לפרויקטים השונים. היבטים של בנייה ירוקה, הכוללים בעיקר סוגיות מהותיות של תכנון מיקום המבנה, המפנה המתאים, איטום, בידוד, איכות הזיגוג ואלמנטים של הצללה, משמעותיים בעידן הנוכחי. יש להם השפעה מכרעת על צריכת האנרגיה של בניינים. על ידי תכנון נכון של בניין, מיקומו, תכנון התאורה הטבעית בבית, השימוש בחומרי בניה מבודדים וכדומה. גם המשק וגם דיירי הבניין ימצאו תועלות כלכליות וסביבתיות.
מבחינה משקית מדובר בהפחתת צריכת האנרגיה ולכך, כמובן, השלכות חשובות על רכישת דלקים, הגברת הביטחון האנרגטי, צמצום מזהמי האוויר הקונבנציונאליים וכן, הפחתת פליטות גזי חממה. מבחינת הדייר מדובר בהקטנת חשבון החשמל ובשורה התחתונה, מצב בו כולם מרוויחים. אסור שהדחיפות לקידום היוזמות של משרד השיכון והבינוי, כמו גם של האוצר, תביא למצב בו ייזנחו השיקולים הסביבתיים. אם השיקול המרכזי לבחירת היזם יהיה המחיר הנמוך של הדירה אותה יציע תוך התעלמות מהנושא התכנוני-סביבתי, ייגרם עוול הן לדיירים והן למדינה.
ישראל, עת כניסתה לארגון ה-OECD, חייבת לעצמה, לתושביה ולקהילה הבינלאומית, לקחת בחשבון פרמטרים של חסכון באנרגיה תוך שמירה על איכות הסביבה. בניה מודעת אנרגיה יכולה להביא לחסכון של כמה מאות קווט"ש לשנה לדירה בת 100 מטרים רבועים, כלומר, החיסכון מגיע למאות שקלים (אנו משלמים כחצי שקל לקווט"ש) בשנה למשפחה. ממשלת ישראל התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% בשנת 2020, לעומת תרחיש עסקים כרגיל. הדירה שבדוגמה יכולה להפחית 1.7 טון פחמן דו חמצני מדי שנה.
כאמור, אם תצא יוזמת הבניה
המסקנה המתבקשת ברורה: יש להכליל את עקרונות הבנייה הירוקה, משמרת האנרגיה, בקריטריונים לזכייה במכרזים לדירות למגורים. על פי הערכות אנשי המקצוע גם ייקור הבניה לא יהיה כה דרמטי- מדובר באחוזים בודדים, כשהחיסכון, לאורך שנים- גדול ומשמעותי.