שוב: דיירי בית יהונתן דורשים משפט חוזר
פעילי עמותת "עטרת כהנים" המתגוררים בכפר סילוואן שבי-ם פנו לביהמ"ש העליון בדרישה לאפשר להם להישאר בבית שנועד לפינוי
לטענתם, האכיפה בכפר מונעת משיקולים פוליטיים – דבר שגרם להם "עיוות דין ועוול משווע" המחייבים את זיכוים בדין. הדיירים מאשימים את המדינה ואת עיריית ירושלים ב"התנהלות מחפירה" בעניינם, וקובלים כי נגרמה להם פגיעה בלתי נסבלת בתחושת הצדק.
ארבעת העותרים – משה וסיון קורדובה ואפרים ומרים פרידלר – הורשעו בחודש ינואר 2007, יחד עם שמונה אחרים, כולם חברים בעמותת "עטרת כהנים", בשימוש ללא היתר ובניגוד לחוק התכנון והבנייה בדירות ב"בית יהונתן" שבהן הם מתגוררים בשכירות. בית המשפט הוציא צו האוסר עליהם להשתמש בדירות, והורה להם לאטום אותן. הדיירים ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, אך בחודש דצמבר באותה שנה נדחה ערעורם. שלושה חודשים לאחר מכן דחה בית המשפט העליון את בקשתם להגיש ערעור נוסף בפרשה.
בחודש מאי 2009 דחה שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי את בקשתם לערוך להם משפט חוזר. השופט לוי לא קיבל את טענתם שלפיה עיריית ירושלים, בהליך שניהלה לפינוים ולאטימת המבנה, פעלה בניגוד לנהליה ובניגוד לסדרי העדיפויות המתחייבים, ודחה גם את טענתם שלפיה העירייה הפלתה אותם לרעה.
בעתירתם הנוכחית לבית המשפט העליון מנמקים הדיירים את דרישתם למשפט חוזר בטענה של "הגנה מן הצדק" בשל
לדבריהם, המדינה סירבה לכל בקשה מטעמם, כולל בקשות ארכה לביצוע הצו במטרה להכשיר את הבנייה ב"בית יהונתן". גם היום, לטענתם, עושה המדינה ככל שביכולתה במטרה להוציא אל הפועל את "הצו השנוי במחלוקת והחריג", כדבריהם, בעת שמאות צווי הריסה אחרים אינם זוכים להתייחסות.
"על פי הראיות החדשות עולה בבירור כי המבנה שבו התגוררו הוא המבנה היחיד בכל אזור כפר השילוח, סילוואן, בו עוסקת התביעה העירונית בירושלים חדשות לבקרים, ובעניינו מבצעת 'אכיפה בשם שלטון החוק'", קובלים הדיירים. "ההבדל היחידי בין המבקשים לבין המשתמשים במאות המבנים הבנויים ללא היתר בנייה בסמוך לבית יהונתן הוא השתייכותם הלאומית.
"המחלוקת הפוליטית בעניין התיישבותם של יהודים במתחם כפר השילוח, סילוואן, גורמת לתלונות רבות המופנות בין היתר למחלקה המשפטית בעיריית ירושלים. למרבה הצער, שיקולים אלה בסופו של דבר הכריעו ומכריעים את הכף, והביאו לאפליה הבוטה והבלתי נסבלת בין המבקשים לבין המשתמשים במבנים הבלתי חוקיים בסביבה", טוענים הדיירים.
לדבריהם, החלטות מערכת המשפט בעניינם ניזונו מלחץ פוליטי. "הטיפול של רשויות האכיפה בבית יהונתן החל אך ורק בעקבות תלונתם של גורמי שמאל, ובכללם פעילים בסיעת מרצ בעיריית ירושלים ובכנסת, המתנגדים לעצם ההתיישבות של יהודים במקום", טוענים הדיירים. "לולא תלונה זו, מטעם מרצ, סביר להניח כי גורלו של הבניין נשוא הבקשה היה דומה לגורלם של שאר הבניינים סביבו, ולא היו ננקטים הליכים כלשהם ביחס אליו.
"ואולם, תחת האצטלה המשפטית המלאכותית והמלחמה חסרת הפשרות נגדנו בשם 'שלטון החוק', כביכול, עמד נושא אחד ויחיד, טעון, רגיש ומורכב... והוא ההתיישבות היהודית בירושלים המאוחדת, ובפרט בשטחים המאוכלסים בצפיפות באוכלוסייה ערבית.
"התוצאה היא שבית המשפט וההליך המשפטי שימשו במקרה זה ליציקת אידיאולוגיה ותכנים פוליטיים מובהקים לתוך הנורמה משפטית. למרבה הצער שיקולים אלה בסופו של דבר הכריעו את הכף, ומובילים את המדינה גם היום, והביאו לאפליה הבוטה והבלתי נסבלת בינינו לבין המשתמשים במבנים הבלתי חוקיים בסביבתנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם