רוצה להתגייס לצה"ל – עומד בפני גירוש

חוליו חורקרה נולד והתחנך בישראל. למרות זאת הוא כנראה יגורש מהארץ בשל סעיף בירוקרטי. "בגיל שלי אתחיל חיים חדשים?"

יובל גורן | 15/7/2010 15:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בקיץ הבא, רבים מחבריו של חוליו חורקרה, בן 17 מתיכון עירוני י"א בצפון תל אביב, יתגייסו לצבא. כמוהם, גם הוא חולם על הגיוס לצה"ל, ומתאמן כבר מעכשיו במטרה להצליח לעבור את המבחנים הקשים ולהגשים את שאיפתו להתגייס לשייטת 13. אולם, אם שר הפנים, אלי ישי, יאמץ את המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת מעמדם של ילדי העובדים הזרים ויקבלו את אישור הממשלה, הסיכויים שאכן יתגייס קלושים, וייתכן שאת סוף הקיץ הנוכחי הוא כבר יבלה מחוץ לגבולות המדינה בה נולד.

חוליו חורקרה משוחח עם כתב nrg מעריב. צילום: דודי ויזגאן
חוליו חורקרה משוחח עם כתב nrg מעריב. צילום: דודי ויזגאן
חוליו חורקרה משוחח עם כתב nrg מעריב. צילום: דודי ויזגאן

חוליו, שנולד בשנת 1993 למהגרת עבודה מארגנטינה, גדל בישראל ולמד בבתי הספר ביאליק, רוגוזין ועירוני י"א בתל אביב.

"כבר בניתי את החיים שלי פה, ולהתחיל חיים חדשים מהגיל הזה שם?", אמר חוליו ל-nrg מעריב. "וזאת לא מדינה מפותחת, זאת לא מדינה שיש לה הרבה מה להציע לי".

לדבריו של חוליו, הוא מעוניין להישאר בארץ ולשרת את המדינה. "בשבילי זה חלום ללכת לצבא, לשרת את המדינה, להתגייס לשייטת 13", אמר. "רק לשרת, אני רוצה לתרום למדינה הזאת".

חוליו  עומד בכל הקריטריונים שהציבה הוועדה, למעט אחד – אמו עבדה שנים רבות בשגרירות צרפת בישראל. על פי אחד הסעיפים בהמלצות הוועדה, כל ילדי העובדים הזרים שהוריהם מועסקים או הועסקו בעבר בשגרירויות ובקונסוליות, לא יזכו לקבל מעמד אזרחי בישראל, והמדינה תגרש מהארץ בתוך שלושים יום מרגע קבלת ההחלטה בממשלה.
"ילדים שלא נולדו פה, קיבלו אזרחות. ילדים שנולדו פה לא"

"אם הייתי יכול לדבר עם השר אלי ישי, הייתי אומר לו שהוא צריך לראות את הדברים בדרך אחרת", אמר חוליו. "מה שהוא עושה זה לא טוב. בשביל הישראלים, המצב הזה הוא חדש. הוא צריך להבין שמה שהם עושים זה פשוט הפוך - ילדים שלא נולדו פה, נתנו להם תעודת זהות. ילדים שנולדו פה, והייתה להם בעיה קטנה, לא נתנו להם". 

"למעשה, חוליו ועשרות ילדים במצב שלו נופלים בין הכיסאות וסובלים מחוסר מזל כפול", אמרו במוקד הסיוע לעובדים זרים. "ב-2006, כאשר הממשלה נתנה מעמד חד-פעמי לילדי מהגרי

עבודה, אמו עדיין עבדה בשגרירות, ולכן הוא לא קיבל מעמד כמו שאר הילדים. לרוע מזלם, הוויזה של אמו נגמרה חודשים ספורים לאחר החלטת ההמשלה על הענקת המעמד ב-2006.

"מדובר בתנאי שרירותי שאין שום דרך להצדיק אותו", אומר עו"ד יהונתן ברמן, ממוקד הסיוע לעובדים זרים. "הוועדה טוענת שיש הבדל מהותי בינם לבין ילדים אחרים, כי הוריהם נהנו מהגנה דיפלומטית. זה פשוט לא נכון. אלה אנשים שעבדו בשגרירויות של מדינות אחרות, וממש לא כדיפלומטים, אלא כמנקים, גננים או טבחים".

"כמה מהקריטריונים עלולים לגרום לסיכולו של ההסדר"

בימים האחרונים שלחו נציגי ארגוני הסיוע לעובדים הזרים ולילדיהם פנייה דחופה לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרי הממשלה, בהם הם מבקשים מהם לבחון שוב כמה מהסעיפים במסמך ההמלצות של הוועדה בין-משרדית, לקראת ההצבעה בממשלה.

אלי ישי
אלי ישי צילום ארכיון: ליאור מזרחי
בין היתר, קואליציית הארגונים טוענת כי כמה מהקריטריונים שתדרוש המדינה מהילדים, כמו גם הזמן המועט שיקבלו להוריהם בכדי להסדיר את מעמדם, עלולים לגרום לסיכולו של ההסדר ולגירוש ילדים רבים.

בקרוב צפוי השר ישי להחליט האם הוא מקבל את המלצות הוועדה, מהם מסתמן כי כ-800 ילדים בגילאי חמש ומעלה יישארו בישראל, לעומת כ-400 שיגורשו או שבכוונתו להחמיר את הקריטריונים, במטרה להקשות על הילדים והוריהם להישאר בארץ.

במוצאי שבת יקיימו הארגונים המסייעים לילדים הפגנה לקראת ישיבת הממשלה בפארק לווינסקי בתל אביב. ההפגנה תתקיים בשעה 19:30, תחת הכותרת: "בילדים לא משחקים", ובקריאה לקבל את המלצות הוועדה ולהרחיב אותן על כל הילדים המשולבים במערת החינוך, החל מגיל הגן.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים