עתירה לבג"ץ: כיפת ברזל נבחרה תוך טיוח ומחדלים
בעתירה לבג"ץ טוענים תושבים משדרות ומהנגב המערבי כי משרד הביטחון העדיף את מערכת ההגנה מרקטות "כיפת ברזל" על פני מערכת הלייזר נאוטילוס, "תוך ניגוד עניינים, אינטרסים אישיים וטיוח". לטענתם, ישנם "פגמים חמורים ביותר" בהתנהלות הוועדה שבחרה את המערכת, החלטה שחושפת אותם לאיום חסר תקדים
- האנשים שמאחורי כיפת ברזל נחשפים
- מומחים לרה"מ: כיפת הברזל לא תצליח להגן
לדבריהם, ובהסתמך על דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2009, יעקב נגל, שכיהן כיו"ר הוועדה הקרויה על שמו, וכל אנשי הוועדה - הם "עובדיה או מקורביה" של מפא"ת (מנהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות) במשרד הביטחון.
נגל שימש כעוזר המדעי של ראש המנהלת. לדברי העותרים, כאשר מפא"ת הורתה עוד בשנת 2005 לרפא"ל להתחיל בפיתוח מערכת כיפת ברזל, כלומר כשנה וחצי לפני כינוס הוועדה. כמו כן, מציינים התושבים כי בשנת 2006, כחודשיים לפני כינוס הוועדה, אף אישרה מפא"ת לרפא"ל לעבוד על כיפת ברזל בהיקף מלא.
"ועדת נגל הורכבה בפועל אך ורק מאנשי מפא"ת וממקורביהם, לרבות האחראים להחלטה האומללה לנטוש את פרויקט היירוט באמצעות לייזר – ומי שיש להם אינטרס אישי בטיוח מחדליהם הנוראיים שעלו למדינת ישראל בדמים תרתי משמע", נכתב בעתירה.
לדברי תושבי הדרום, "איש מבין אלה שהתנגדו לדעת חברי הוועדה לא זומן לדיוניה והיא לא טרחה להתעמת עם מי שחלקו על דעתה שנקבעה ו'ננעלה' מראש". עוד הם טוענים כי כי נחישות ועדת נגל נבעה לא רק מהרצון לטייח את
העותרים מבקשים להורות על הקמת "וועדת מומחים אובייקטיבית", שתבחן את החלופות השונות להגנת העורף בישראל מפני הרקטות קצרות הטווח ופצצות מרגמה, לרבות חלופת היירוט באמצעות לייזר.
העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נתמכת בחוות דעת של מומחה מערכות לייזר, ד"ר עודד עמיחי, ושל מומחה בפיתוח מערכות נשק, אל"מ (מיל') יוסף ארזי.
התושבים מאשימים את הממשלה כי כתוצאה ממחדליה הם נאלצים לחיות תחת איום רקטות ופצצות מרגמה המעמיד אותם בסכנה מבלי שיש להם יכולת כלשהי להישמר מפני איום זה. עקב כך נגרמו להם נזקי גוף ונפש ונזקים כלכליים כבדים.
בעתירה הוסבר כי מדובר במערכת הנאוטילוס, שפותחה על ידי חברת NORTHROP GRUMAN האמריקאית, החל משנת 1996, לבקשת מדינת ישראל, ובעלות של כ-400 מיליון דולר.
זוהי מערכת לייזר רב עוצמה, המייצרת את קרן הלייזר באמצעות בעירת חומרים כימיים כגון דלק סילוני וסוגים שונים של גזים. אבטיפוס של המערכת היה אמור להיות מוצב ליד קריית שמונה כדי להגן על העיר מפני ירי הקטיושות על ידי החזבאללה.
לדברי העותרים האבטיפוס של המערכת הוכיח את עצמו בעשרות ניסויי שדה, ועל בסיס זה ניתן לפתח ולייצר תוך זמן קצר את מערכת היירוט באמצעות לייזר המבצעית המלאה, המכונה סקייגארד.
לטענת העותרים בשנים 2004-2000 בוצעו במערכת הנאוטילוס עשרות ניסויים שכולם הסתיימו בהצלחה. המערכת "הוכיחה עצמה במאה אחוז", כל אימת שקרן הלייזר ננעלה על מטרתה. בכך היא הוכיחה יכולת הגנה נגד כל האיומים הנשקפים כיום לתושבי שדרות, אשקלון ויישובי מערב הנגב, כמו גם לתושבי קו העימות בצפון.
ואולם התושבים קובלים כי כאשר הגיע השלב בו נדרש וניתן היה לעבור לייצור גרסתה המבצעית של המערכת – בחרה מדינת ישראל לזנוח את הפרויקט ולא להציב את המערכת בקריית שמונה.
"נטישת פרויקט היירוט באמצעות לייזר הייתה טעות אסטרטגית מהחמורות בתולדות מדינת ישראל, ושינתה את המאזן האסטרטגי והפסיכולוגי מול ארגון חיזבאללה ויתר ארגוני הטרור, לרעת ישראל", מאשימים העותרים.
העתירה מעלה "עובדות חמורות ומטרידות ביותר" אשר יש בהן, לטענת התושבים, כדי לחייב את ביטול מסקנות הוועדה והקמת ועדה מקצועית אובייקטיבית, במקומה. התושבים טוענים כי יש בידיהם ראיות שוועדת נגל פעלה "תוך ניגוד עניינים חמור שלה ושל חבריה, שניהלה את דיוניה וגיבשה את החלטתה על יסוד "שיקולים זרים ופסולים", ושפעלה ב"חוסר סבירות קיצוני" והגיעה להחלטה הפוגעת קשות באמון הציבור בשירות הציבורי, והנוגעת לחיי אדם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם