היהודים החדשים
כל מי שמוכן לקשור את גורלו בגורל העם היהודי בישראל - ראוי שיוכר כיהודי
אלא שישראל איננה דמוקרטיה. זו אגדה. ישראל היא מיעוטוקרטיה. בתחומים רבים שולט מיעוט שמכתיב את עצמו לדעת, תוך כדי פגיעה ברוב. כך בתחום התקשורת. כך בתחום המשפט. כך בתחום יצירת מדינה אחת גדולה על חשבון מדינה יהודית. וכך כמובן, בתחום הגיור זה לא שהדתיים שולטים בתחום הגיור אלה החרדים. ואלה לא החרדים, אלא הקיצונים שבהם.
לפי הצעת חוק חדשה, שאמורה "להסדיר" את העניין, הגיור אמור להיות בסמכותה הבלעדית של הרבנות. מצד אחד, כביכול, הסמכות מועברת מהאגף החרדי בלבד לכלל הרבנים מהזרם האורתודוקסי. מצד שני, יש כאן שלילת כל גיור שנעשה על ידי זרמים אחרים.
אלא שבתוך עמנו אנחנו יושבים. הרי גם כשהסמכות ניתנת לכלל הרבנים, החרדים משתלטים עליה. כך היה עד היום. הרי כבר היינו בסרט הזה. בית הדין הרבני העליון כבר פסל אלפי גיורים שבוצעו על ידי הרב חיים דרוקמן האורתודוקסי, שעמד בראש מערך הגיור.
בתגובה, פורסמה עצומת רבנים נגד בית הדין הרבני. סוף כל סוף הם קיבלו אומץ. אבל זה לא עזר. השליטה החרדית ברבנות נותרה בעינה. והחרדים, בחזית אחידה, תומכים בהצעת החוק החדשה. הם יודעים למה. אז מיהו יהודי? יהודי הוא כל מי שקושר את גורלו בגורל עם ישראל במדינת ישראל ומצהיר על נכונותו להיות אזרח נאמן, הנושא בכל החובות, והוא אינו בן דת אחרת.
יש עשרות אלפי עולים מרוסיה או מאתיופיה שאינם יהודים על פי ההלכה. אין שום סיכוי שהם יניחו תפילין מדי יום, אלא אם כן תופעל כאן גרסה כזאת או אחרת של אינקוויזיציה. אבל הם כאן. הם מדברים עברית מושלמת.
רבים מהם יכולים להגר למדינה אחרת. אבל הם כאן מתוך בחירה. ולא רק הם. יש גם עשרות אלפי עובדים זרים שבניהם כבר מדברים עברית תקנית. הם קשרו את גורלם בישראל. הם רוצים להתגייס לצבא. נכון, הם לא באו מתוך הזדהות. הם באו מתוך מצוקה וחיפוש פרנסה. הם בבחינת "מתוך שלא לשמה בא לשמה".
היהדות אף פעם לא הייתה דת של גנטיקה, גזע או ביולוגיה. המודל והמופת הוא רות המואבייה. היא קשרה את גורלה בגורל העם שחי בציון. לא יותר מזה. וממנה יצא דוד המלך. ומשה נשא לאישה את ציפורה, שלא הייתה בת לעם ישראל.
היא הפכה לכזאת. נכון, לא כל מה שהיה כאן לפני אלפי שנים ראוי שיהיה גם היום. אבל באיוולתנו אנחנו מעדיפים לפעמים את הדוגמאות החשוכות. הנה, יש לנו מורשת נאורה. מורשת רות המואבייה. אז כדאי לאמץ אותה.
לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל היו מחלוקות בענייני גיור. מצד אחד, הוראות ברורות לקבלת גרים, בלי שום צורך בהליך פורמלי, עם ציוויים לקבלם כשווים בין שווים. ומצד שני, היו גם תקופות של הסתגרות.
במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, צידד הלל בגיור מקל, שאינו מחייב קיום קפדני של ההלכה. ובכל הקשור לדקדוקי הלכה, אפילו הרמב"ם קבע: "ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו". גם בעידן הנוכחי, שורה ארוכה של רבנים ביקשו להקל על המתגיירים ולהעביר את כובד המשקל לעצם רצונם להצטרף לעם היהודי.
כך הרב שאול ישראלי, כך הרב שלמה גורן וכך אחרים. זה הכיוון, בימינו אלה, של הרב אמסלם מש"ס. אז למה, ריבונו של עולם, מתוך שלל עמדות, יהודיות למהדרין, אנחנו מפקירים את הגיור לידי האגף האולטרה-חרדי? הוא שאמרנו: מיעוטוקרטיה. הגיע זמן דמוקרטיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם